מתחת לפרווה

אתמול הם בקושי דיברו. וכשדיברו, זה היה תקוע ורדוד. הוא לא ידע אם היא נמנעת ממנו בגללו, או בגללה. היו לו סיוטים בלילה. הוא קם בתחושה קשה.
הוא מחכה שתתקשר ובסוף מתקשר בעצמו.
היא עונה ושואלת לשלומו.
הוא עונה שחרא לו ונמאס לו מהחיים.
היא אומרת "מאמי אל תהיה ככה..." בטון מפייס
ואז היא אומרת "חכה אני אתקשר אליך הביתה" למרות שהוא התקשר מהבית. אין לו בכלל סלולרי. (היא בטח מתכוונת שהיא תתקשר מהבזק)
עוברת דקה והיא מתקשרת.
הוא מזכיר לה שהיא לא שלחה לו את התמונות מהטיול במייל כפי שהבטיחה.
היא משיבה שהיא צרבה אותן על דיסק, ואז מישו מושך את תשומת לבה והשיחה נעצרת.
"רגע ממי" היא אומרת בלחש.
הוא ממתין
היא חוזרת, ממלמלת כמה מילים לא ברורות, ואז שוב יש הפרעה.
הוא מנסה להבין מה היא אמרה, ושואל אותה על זה כשהיא חוזרת.
היא מתחילה להסביר, ואז שוב יש הפרעה.
הוא אומר "טוב ממי דברי איתי כשיהיה לך זמן"
היא מתקשרת אחרי כמה דקות.
הוא לא עונה.
הוא משנה את הפרופיל.
הוא פותח את החלונות.
הוא הולך לעבוד.