בת ה19 ואני כבר אוטוטו שלושה חודשים ביחד, סוג של שיא עבורי בשנים האחרונות.
בשבת כמעט נפרדנו לאחר שהצעתי שאולי ניקח צעד אחורה, נעשה קולרים-הסר, ונראה מה קורה.
שנינו הסכמנו שהתקשורת דעכה בשבועות האחרונים (שאכן היו תובעניים ובעייתיים עבורי בלי קשר), שקשה להעפיל לגבהים כאשר נפגשים כמעט רק בסופ"שים וששיחות הפון באמצע השבוע הן לא משו, ושהמצב הכללי בינינו נהיה מבאס. זה לא שהיא עושה לי רע במתכוון חלילה, להיפך, היא יוזמת ומגלה אחריות ועקביות, אבל ככה יוצא, ושורה תחתונה : "I'm not amused".
אחרי שהסכמנו על זה, מבלי להחליט שומדבר, עברנו לשוחח על ענייני דיומא באווירה פחות כבדה, ואז נזכרתי שאני בעצם אמור להיפרד ממנה, ושבתי והעלתי את הנושא. שתקנו קצת, היא החניקה דמעה, אני החנקתי דמעה, ואז היא קמה, הזדקפה, חייכה, ואמרה שהיא לא מסכימה להיפרד, שהיא משתמשת בזכות הוטו שהיא העניקה לעצמה, והזכירה את אחד המשפטים שאמרה לי בתחילת הקשר : "אנחנו נתאים גם אם זה יכאב".
אמרתי : "אוקיי, את לא מסכימה, ו...? "
והיא ענתה : " ו... הנה, You're amused"
ואז שמתי לב שאני מחייך.
משם הלכנו למיטה והיא היתה פעלתנית ודומיננטית וחירמנה אותי בדיבורים ומעשים, ישבה לי על הפרצוף ותבעה שארד לה, וכשנגמרו לה הרעיונות היא שאלה אותי "מה היית רוצה שיקרה עכשיו?" , ומישו בחדר ענה בלחישה ושירטט בזריזות איזו סיטואציה פמדומית סוטה ברת ביצוע, ואז היא עינתה לי את הפטמות ודפקה אותי היטב עם הסטראפון ואחר כך גם הזמינה פיצה. בלילה הקפצתי אותה הביתה באוטו הכתום, ומאז אני משתדל להיות נחמד.
אתמול היא קפצה לבקר במפתיע, שתי דקות אחרי שהתקשרתי אליה לשאול אם אולי בא לה לבוא, כי התבטלה לי עבודה בערב. היא באה ובידה פרח שוקולד ולבבות שוקולד על מקל, וגם הביאה לי במתנה טישירט הומוריסטית. חיממתי לה בולונז, ובינתיים היא והיורש בילו בחדרו. יש לו חדר משלו בדירה החדשה, מה שאומר שגם לי יש חדר שינה משלי, ואני כבר לא ישן עם טינאייג'ר כפי שעשיתי במהלך השנה האחרונה, ויכול להפליץ בחופשיות כשצריך ולעשות ביד לפני השינה. הוא התחיל את כיתה ח' בצורה שבסך הכל מעוררת אופטימיות זהירה, ומעיר אותי מדי בוקר בנשיקה כדי שאקום להכין לו סנדוויץ'.
וחוצמזה סיימתי לכתוב את השיר החדש, עליו עבדתי כמעט שנה. זה שיר המנוני שכזה, על החיפוש אחר אהבה וחיבור. עשיתי הרבה ריסרצ' 😄 , וחלק משמעותי מהטקסט הוא ממש ציטוט של משפטים שנאמרו בשיחות צ'ט עם בחורות, או במפגשים ליליים רוויי בירת דובדבנים. זה כבר השיר התשיעי לאלבום החדש המתהווה, הרביעי במספר, והוא יצא בחורף אם תרצה השם.
טוב, זמן ללכת להיות פרודוקטיבי. שתהיה שנה טובה לכולם אם לא נדבר עד אז, וצ'יקות רבות }{ 😄
לפני 13 שנים. 21 בספטמבר 2011 בשעה 5:40