לפני 18 שנים. 5 במרץ 2006 בשעה 22:12
פגשתי עכשיו אדם יקר. סוטה בכיר. אמיתי. בוגר. אני עדיין רועד מהאנרגיות שהתחלפו כאן. לא היה מין, לא היתה רומנטיקה. היה חיבור. היתה החלפה כנה של רעיונות, של נסיון...תן וקח של טוהר וכאב...כמו שכבר כתבתי בעבר, אני אוהב לפגוש אינדיבידואליסטים מבוגרים ממני, זה נותן לי תקווה.
וגם עצבות. על העולם הזה, על הלכלוך שבו, על הכמיהה, האובססיה. על הצורך שלנו אחד בשני, על החשיבות שלנו אחד לשני, כקהילה, כבודדים.
ישבנו שלוש שעות, שחלפו מהר מאוד, כאן בקן הציפורים.
הסיפורים ששמעתי, התובנות שהפנמתי. מדהים כמה כאב ועושר ותשוקה ומיניות ועצב וכוח ועוצמה וחולשה יכולים להתבטא באדם אחד, ברגע אחד. וכן, הזדהיתי. מאוד.
אני עדיין רועד.
תודה.
