לפני 20 שנים. יום ראשון, 5 במרץ 2006 בשעה 19:12
וגם עצבות. על העולם הזה, על הלכלוך שבו, על הכמיהה, האובססיה. על הצורך שלנו אחד בשני, על החשיבות שלנו אחד לשני, כקהילה, כבודדים.
ישבנו שלוש שעות, שחלפו מהר מאוד, כאן בקן הציפורים.
הסיפורים ששמעתי, התובנות שהפנמתי. מדהים כמה כאב ועושר ותשוקה ומיניות ועצב וכוח ועוצמה וחולשה יכולים להתבטא באדם אחד, ברגע אחד. וכן, הזדהיתי. מאוד.
אני עדיין רועד.
תודה.