איזה חוסר חוכמה מצידי, ללכת לישון בשש בערב. עכשיו שתיים בלילה, אני ער אחרי שמונה שעות שינה (מתי ז ה קרה לאחרונה) הלכתי לישון במזג אוויר חמים והתעוררתי לרוח חורפית מקפיאה ומבשרת רעות.
אני רעב. אין אוכל בבית. גם את בקבוק הקשסה (1 ליטר) שקניתי שלשום גמרתי, וגם את בקבוק הוודקה שקניתי יום קודם. יש לי הרגשה שאני שותה קצת יותר מדי. ה"שלל" מאתמול---מיצי בבוקר, (אאהההה היא כל ככך מטטטררייפהההה) אחר כך פגישה ידידותית ומעניינת עם {שולטת} צעירה ובלתי מנוסה מהצפון....שיחקנו מסירות עם ה"כדור שבויים" של קופיקו...כשהיא הבינה שאני בכוונה לא תופס היא התחילה לזרוק חלש....היופי שלה נגלה כשהיא משתחררת מהפוזה הפדגוגית-אקדמית-ממושקפת ונותנת לאלימות הכבושה שלה להתבטא...אז יוצאים החיוך, היצר, האש....
בין לבין גם עבדתי...קצת גבייה ופרוצדורות, והתקדמתי גם עם השיר של הלקוחה המוסיקלית היפה והבדסמית בפוטנציה שלי. היא הגיעה אחר הצהריים, ואחרי שעבדנו מימשנו קצת מהמתח המיני בינינו, "על יבש"...קצת הצלפות, קצת קשירות, בעיקר טיזינג....היא בקשר לא מספק מהבחינה הזו, ונתתי לה לטעום קצת ממה שהיא מפסידה. אני יודע, אני יודע, לא מערבים ביזנס ופלז'ר, וכל זה...אבל היא הייתה כל כך מפתה וצמאה..."חבר של השטן הוא חבר שלי". גם לא ממש עשינו כלום, כאמור.
גם הספקתי לדבר קצת עם הסוטה היפה הפרועה והדו-מינית מהגנון, וגם לדבר עם ידידה סוטה חדשה שנקלעה למצב לא נעים עם רשויות החוק. ניסיתי להרגיע אותה, יש לי נסיון לא קטן בתחום....הייתי עצור ומעוכב לחקירה לא פעם ולא פעמיים.
כתבתי לתהום פתק-געגוע, לפני שהלכתי לישון. מאז הפרידה ממנה....החיים נהיו מוזרים מאוד. יש רעב עצום להשביע. אני מרגיש תלוש, מוטרף, חסר הגיון, חסר שליטה.
עכשיו שתיים וחצי בבוקר, ואני פאקינג ער לגמרי. בעוד שתים עשרה שעות צריך לנסוע לקופיקו לרחובות. ומה בינתיים?
לפני 18 שנים. 9 במרץ 2006 בשעה 0:35
