מתחת לפרווה

קופיקו הוחזר לבית אמו, וליל פורים שלי מתחיל.
ניסיתי לגשש ולקבוע עם ידידה ותיקה אבל היא לא בבית, חברי הטוב נדב מבלה עם חבר אחר שלו שנפרד מחברה שלו אתמול, את עדי אפילו לא אנסה, הוא קרוב לודאי עם הילדים והאישה, אם לא נסע לטייל.
החלטתי לנצל את הערב לטיפול תרופתי בשילוב עם התנהגותי. בחרתי בד"ר קוורבו הוותיק, בעל המוניטין הבינלאומי. אם הוא לא יעזור לי, איש לא יוכל.
שוט ראשון, לחיים ופורים שמח!
ווווווואאאאווווווו....אההה...זה הולך להיות לילה ארוך וקשה.
התחלתי לפתח רגישות בגרון בימים האחרונים, מקווה שהמשקה המרוכז והנקי הזה יטפל גם בזה.
"לא איכפת לי!!!! אם רק יכולתי לומר את זה ולא להרגיש כל כך חולה ומפוחד" (אני אצטט מדי פעם שורות רלוונטיות מהמוסיקה שאני שומע)
האמת, שמאוד הייתי שמח להיות בזוגיות, ויום ההולדת שעשיתי לתהום, לגמרי מאהבה, ביטא גם את זה קצת. הבעיה שאני קשה מאוד לזוגיות, ובכלל. אני בקושי חי עם עצמי, אז עם בת זוג? כלומר, אם היתה באמת מישי שיכלה לעטוף אותי בכל כך הרבה חום ואהבה מצד אחד, וכל כך הרבה קור ורשעות מצד שני ( ; .... אני תוהה מה הקצב הנכון לשתייה, בהנחה שאני לא רוצה להיות על הרצפה בעוד שעה. מצד שני, למה לא בעצם? אה, כן, יש לי עדיין רצון מסויים להגיע למסיבה הלילה בגנון, כדנה, עם תחתונים וחזייה אדומים מתחרה שקיבלתי מאלילה בעליל, ופאה בלונדינית, וליפסטיק אדום גם, ונראה מה עוד. תהום הייתה אמורה לעזור לי עם התחפושת, אבל נשרה בינתיים, וגם לא בטוח שאם היא הייתה עוזרת לי עדיין הייתי רוצה לבוא. טוב, אני מפרסם, ואמשיך לכתוב אחרי השוט הבא.