אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Venus in Fursחשבון מאומת

מתחת לפרווה

God is in every petal of every wildflower
Every raindrop that quenches the thirst
Of beautiful planet Earth
לפני 20 שנים. יום ראשון, 26 במרץ 2006 בשעה 14:35
חרא.
היא לא יכולה לשלוט בי. יותר מדי עסוקה בחוסר ביטחון ובלאגנים עצמיים. אני, בזמן הזה, כבר הייתי עושה מעצמי קציצות. וג'יזס, יש לה סוטה מופרע, שלא יסרב לשום גחמה שלה. אבל היא יותר מדי חסרת ביטחון בשביל להוביל, ויותר מדי חסרת נסיון בשביל להיות עם ביטחון, ופאקיט!!!!!!!!!!!!!!!
הגיעה מהצבא. אני כבר קצת שיכור. היו מים חמים. הלכה להתקלח, אחרי חיבוקים ונישוקים. כשיצאה, באתי ללקק את רגליה. אחר כך ישבתי לרגליה כזה, וניסיתי לגרום לה להביא לי סטירה. כלום. וול, התקררתי. מה אני אעשה. אני צריך מישי שתדע לשלוט בי. אני יודע, (אלוהים יודעת) לשלוט בכולן. אפילו בדומיות. (למעשה, במיוחד בדומיות). היא לא מצליחה להשתלט על האינפורמציה, היא לא מצליחה להבין את הקו, היא מבולבלת מהעושר, מתוסכלת מהקושי.
ה י א ל א מ צ ל י ח ה ל ש ל ו ט ב י .
היא טוענת שאני סוגר אותה, שאני נותן לה מסרים סותרים.
איך אפשר להסביר לה. אני קשה, אני מתוחכם, כבר עברתי הכל...ומצד שני, אני פשוט, אני כמה, אני זונה, אני שרמוטה, אני איזי כמו סאנדיי מורנינג. צריך רק לרצות, יותר ממני. צריך דומיננטיות שתעלה על שלי.
אוף.
גאדדמיט.
אני לא יכול לזייף יותר, אני לא יכול "לתת" לה את זה. רגע האמת. או שהיא תדע לקחת, בצורה כזו שתענג ותגרום לי לרצות, או שאני לא יודע מה.
לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י