מתחת לפרווה

בשמונה בבוקר כבר לא יכולתי יותר. זחלתי למיטה, ונשכבתי מעליה, על גבה. היא לא הגיבה. נשקתי ללחיה, אפילו שכעסתי. היא המשיכה לישון. התחלתי לייבב. נישקתי אותה על הלחי ועל האמה. ניסיתי לשלוח יד לכיוון החזה. היא עצרה אותי בתקיפות. הסתובבה. ירדתי למטה והתחלתי ללקק לה את הכוס ואת התחת. אחרי כמה דקות היא העלתה אותי, ואמרה שהיא כועסת על אתמול בלילה. שאם אני רוצה אפשר להפסיק הכל, ושאם אני לא יכול לספוג את מה שהיא רוצה לעשות לי, היא תמצא מישו שיכול. עניתי לה שאני מסוגל לספוג, אבל זה כואב לי, ושבסך הכל רציתי קצת חום ואהבה. שאני מקנא לה. היא אמרה שהיא מבינה ומעריכה אותי על מה שאני סופג, והרשתה לי לגמור לה על הרגל וללקק את זה משם במקום לגמור ב"כוס השפיך של דן".

אחרי שגמרתי היא קמה. הכנתי ארוחת בוקר מלכותית- חביתה עם פטריות ובצל, בייקון, סלט ירקות, פיתות טריות עם גבינת שמנת, מיץ אשכוליות. שיחקתי כדורסל במחשב, וכשהיא ראתה שאני מוביל היא התחילה לגרות אותי עם השדיים ולהסתיר לי את המסך. הפסדתי בנקודה. אוננתי לתוך הכוס כעונש.

הלכתי לישון לכמה שעות בברכתה, כאשר היא "נותנת לי קצת ציצי" לפני השינה.

היא באה להעיר אותי 3 שעות אחרי. ירדתי להביא ירקות שורש ושמתי את הלשון עגל על הגז. הפעלתי מכונה ותליתי כביסה. היא הורתה לי להתפשט, פרשה סדין על הפרקט בסלון, וכילתה עלי את כל הנרות שקניתי אתמול + אלה שהיו בבית. על הגב, על הבטן והחזה, ועל הזין. שלושה ריחניים בכוס זכוכית, אחד אדום לוהט בריח דובדבן, עוד אחד שמנמן בריח וניל, עוד אדום שמנמן, וכמה קטנים. כתבה לי עם טוש על הפרצוף "רכושה של מור....עבד"

אני בסדר.
אמנם הפטמה השמאלית שלי קצת מדממת, הזין שלי פצוע, אני שטוף ברגשות של הערצה, קנאה, כאב, אהבה....אבל אני אוהב אותה. ואני רוצה לרצות אותה ולספק אותה. זה מעניק לי סיפוק מהדרגה הגבוהה ביותר להיות כלי מושפל בידיה. הכאב שאני מרגיש הוא אמיתי לגמרי, אבל זה חלק מהמסלול של רכבת ההרים הזו. זו התחושה האקסטרימית שחיפשתי כשנכנסתי ללונה פארק הזה. כמו שהיא אומרת "זה משתלם להיות אליך ביצ'..."

תודה על כל התגובות הסימפטיות, כאן ובפרטי....הדאגה שלכם עוזרת לי ונותנת לי מוטיבציה, כמו עצם הידיעה שאתם עוקבים....}}}}{{{{