וואו זה קורה..
יש לי עבודה, אין חרב מתהפכת מעל ראשי, יש לי אישה שאני אוהב ושאוהבת אותי, ולכן היא כותבת עלי באותיות קידוש לבנה "עבד" בעזרת נר. זה שזה כואב כמו קיעקוע ומשאיר כוויות על העור, מה גם שחלק מהאותיות נמחקות ונכתבות מהתחלה בגלל הפרפקציוניזם שלה, זה מחיר קטן לשלם.
רגע, נסחפתי. רציתי להגיד שהחיים שלי פחות או יותר בסדר כרגע, באמת שיכול היה (והיה) להיות הרבה יותר גרוע. אני משתדל להפנים. התרגלתי לחיות ב"מצב חירום". אתמול אחרי עוד אחר צהריים-ערב-לילה של עינויים הזדיינו במיטה מחובקים כמו ונילים. הכוס שלה כואב, והייתי עדין. היו קירבה רוך וחום ואהבה. איזה סיוט ( ; סתם, באמת היה נחמד ומתבקש.
השגתי מצלמת מיני DV צנועה, ושיחקנו בה קצת אתמול. חבל שאין בכלוב אפשרות להעלות סרטונים לבלוג...היה נהיה פה מאוד שמח...עכשיו בטח נחפש צלם/ת לסרט הראשון שלנו. מתנדבים/ות מוזמנים לפנות כאן או בפרטי...( :
אני די בטוח שיש עוד דברים בחיים שלי חוץ מסקס, אני פשוט לא מצליח להיזכר באף אחד מהם כרגע. שיהיה לכולם יום מוצלח, אני הולך לאונן לתוך הכוס הקפואה ולחזור לעבוד...}}}{{{
לפני 18 שנים. 15 במאי 2006 בשעה 7:41
