קמתי בבוקר בתחושה של בלאגן. יש בבית המווון דברים קטנים שמפוזרים בכל מיני מקומות, כל מיני כבלים ומכשירים, אבק ולכלוך שהצטברו. אנחנו שניים כאן, לעיתים שלושה עם הקוף, וזה מכפיל ומשלש את הבלאגן.
ביליתי את היומיים האחרונים בעיקר בעבודה, יצרתי שני פלייבקים ממש יפים ללקוח שלי. חוצמזה גם עשינו מדורת ל"ג בעומר עם קופיקו בפארק קנדה, ואתמול קפצנו לראות את הזיקוקים. אפילו הספקתי להגיש את המע"מ בזמן. יש תחושה של התחדשות, של מרץ מחודש ורצון ויכולת להספיק הכל. רק מה- יש כל כך הרבה מה לעשות ולהספיק, בתחומים שונים ומגוונים...
נושי משתחררת מהצבא בעוד שבוע. למרות שמעולם לא הייתי בצבא, אני יכול להבין את ההרגשה. חוויתי את זה בעבר, עם האקסית. הצעתי לה לשמור את המדים, לשימוש כביגוד קינקי לעתיד, כשהיא תהיה קשישה מופלגת בת 24 והצבא יראה לה כבר כמו חלום רחוק. הבעתי את נכונותי לערוך לה מסיבת שחרור בקן, אם היא תרצה...היום היא הולכת לצבוע לבלונד....עושה רושם שהולך להיות שמח.
נדמה שמתוך רוגע הכי טוב לפעול. לחץ רק מפריע בדרך כלל, ובאמת שהקשר בינינו צומח. זה הרגיש ששנינו חווינו קצת חוסר ביטחון ועייפות בימים האחרונים, כתוצאה מהתהפוכות (החיוביות!) של שבוע שעבר....יהיה בסדר, באמת....מה שלא יהיה.
נדב!!!!!
אני מתגעגע אליך, חברי הטוב! כבר זמן רב אנחנו בקשר רופף מבעבר...לשנינו יש סיבות, ואני חלילה לא כועס...רק שתדע......א נ י מ ת ג ע ג ע ל נ ד ב !
בגלל שהייתי נשלט מאז יום ה', יוצא שכבר כמעט שבוע לא מצצו לי, וגם לא זיינתי כהלכה. לתשומת ליבה של הסאבית שלי....
יום טוב לכולם }{
לפני 18 שנים. 17 במאי 2006 בשעה 7:15
