ביליתי את רוב אתמול במאבקים במחשב החדש שלי באולפן ונסיונות כושלים להתקין את החומרה החדשה שלו רק כדי לגלות לבסוף שהדרייבר הטרי שהופץ על ידי החברה עושה בעיות. הצלחתי איכשהו לדרדס את זה שאוכל לאמשיך לעבוד בינתיים.
בלילה צילמנו את ה"פיילוט" של הבלוג המצולם...הדפסתי את הפוסטים הרלוונטים בגדול ותלינו אותם על סולם שעליו הוצבה גם המצלמה, בעזרת האטלס של קופיקו....
דיברתי דקה למצלמה מקרוב על מה הולך לקרות, ואז הקראתי בהטעמה ובחן את החצי הראשון של הפוסט "מודעת ההכרויות הכנה שלי" בעוד תהום גוזרת לי את החולצה, תולה את ידי על הווים עם אזיקים, מטפטפת עלי שעווה (בנדיבות רבה) ולבסוף נותנת לי שתי סטירות מצלצלות וצועקת "נגמר לך הזמן!" ( :
את הפוסט השני ("כבד קצוץ") הקראתי על ספת הויניל האדומה, כאשר תהום מוצצת לי (רואים אותה מהגב)...עשינו עוד קצת שטויות למצלמה ודיבורים וסיור בבית...
אח"כ הלכנו לדנג'...היו דווקא לא מעט חברים...מאסטר יקיר וללא גבולות וורוניק ודקלה ודיאה ודום 34 שחרמן עלי אש, ואפילו הגיעה הכתבת מווינט שכתבה את הכתבה על הביקור הראשון שלה בגנון לפני חודשיים...היא מתוקה ויפה, וסיימנו את הערב על הספה בצד, כאשר תהום ואני מלטפים וממזמזים אותה...
לפני שעה הגיע השליח מהערוץ לקחת את הקלטת. עכשיו נחכה ונראה מה יקרה....
אני עמוס בטירוף, אבל איכשהו מצליח לשרוד את כל הבלאגן...רק לא ממש להנות ממנו. המטלה של צילום הפוסטים ישבה עלי אתמול כמו דומית. כל היום הייתי בחרדה מזה, עד שבסוף החלטתי לעשות בדיוק כמו עם הבלוג הכתוב---} לא לחשוב, וואן טייק, ולהיות הכי אמיתי שאפשר....}}{{
לפני 18 שנים. 7 ביוני 2006 בשעה 15:13
