חזרתי עכשיו מחתונה. לא אני התחתנתי. שילמו לי בשביל להיות ונוס בפרווה עם גיטרה חשמלית בחתונה של אשדודים בצומת כנות. 'חצר המלכה', או משו. מההתלהבות, (בשביל זה שילמו לי) הכנסתי לעצמי את הלס פול סטנדרד 95 שלי (משו כמו 20 קילו עץ כבד) לתוך המצח. צמחה בולקלה. לא קטנה. כל מי שרואה מבחין. כולל הברמניות האלוהיות וכל הפרחות הסיליקוניות האשדודיות באירוע עצמו. (אני רק יכול לדמיין שכשהברביות האלו יושבות סביב השולחן הן מדברות על הסמ"קים והמחירים) . . . הרבה ערסים ניגשו אלי ואמרו שעשיתי להם את האירוע. חיים, נהג המונית שלי, הציל אותי מרצח כאשר התגיריתי ממש בסוף באיזה לאברבוי ערס מתוסכל שרב בקולניות עם בת הזוג שלו או משו. "זין קטן" צעקתי לו....ולחשתי לחיים נהג המונית "או שאתה נוסע או שהורגים אותי"....
אניווי, במסגרת חוסר השליטה הממשית על החיים שלי, סנטתי (אני מקווה שזו לא טעות כתיב, אם זו כן 'ללא גבולות' תידע אותי) במסנג'ר בתהום שהיא לא מסוגלת לשלוט בי, מה שהביא להגעתה אמש בשמונה בערב, ולשש שעות של תעופה אזרחית שקשה לתאר (באמת קשה...אני לא זוכר כל מה שהיה, זה היה ספייס אמיתי. זיינה אותי עם עקב הנעל והשתינה עלי, מעבר לשאר הפעילויות התרבותיות המגוונות ) ולעוד בוקר של פורענות, ואחר צהריים של פורענות גם. לא יודע מה יהיה איתנו. אני אוהב אותה, אני שונא אותה, אני מודע למגרעותיה, וליתרונתיה, ובאופן כללי הייתי רוצח אותה אם יכולתי, אבל אין לי רצח באישיות. כל הגוף שלי כואב ויש לי סימנים רבים שכשאנשים נורמאלים רואים הם עושים "כששששששששששששחחחחחחחחחאאאאאאאאווווצצ'!!!"
החיים שלי סרט. סרט סטונדטים, אבל עם תקציב, וראש מוטרף. כנראה שאלוהים מינתה את המתלמדת לביים. נתתי כל כך הרבה אנרגיה חייתית לערסים האשדודים הערב, אני בטוח שהם לא נתקלו בתופעה כזו אי פעם. ראיתי את זה בתשואות שלהם, במבטי ההערצה/גיחוך, בתפיחות על השכם כשירדתי לבאר לקחת את השוט המי יודע כמה של קוורבו גולד.
תהום, אני אוהב אותך.
לגבי כל השאר, וול, מעולם לא התיימרתי להיות אקאונטאבל (accountable) מלבד בענייני עבודה והורות. אני מתנצל בפני כל המעודדים והמעודדות. זה חזק ממני. הרצון להתמסר לזונה האינפנטילית הסתומה. אני מוכן שכל קורא שמרגיש מרומה עכשיו ישתין עלי על הפרצוף כעונש. קיי?
כנראה שאני לא ממש נורמאלי אפטר אול.
אסיים ברשימה של מה ששתיתי הערב : שתי כוסות גדולות של קשסה וXL לפני שיצאתי, עוד בירה בדרך...ובאירוע, בירה, אבסולוט עם XL, קוורבו, אבסולוט עם XL, קוורבו, קוורבו, קוורבו, אבסולוט עם XL, קוורבו, קוורבו, קוורבו.
ציחקוק מריר, באמפ במצח, וסליחה מכולם. אני פתאטי.
לפני 18 שנים. 27 ביוני 2006 בשעה 0:05