קניתי ספה חדשה. סגולה עוד לא הייתה לי.
וקומקום חשמלי חדש, שחור. הקודם, הלבן, כבר לא קפץ מעצמו כשגמר. וגם כבר לא היה לבן אלא 50 גוונים של לכלוך.
הברז במטבח שהיה גחמתי ובלתי צפוי הוחלף כבר לפני חודש. מחר יבוא הצבעי לתקן את נזקי הנזילה בתקרת המטבח.
לקחתי את המחשב לתיקון למרות שלא היה מקולקל, אבל התחמם יתר על המידה, כנראה עקב נזקי עישון. (״יו כמה ניקינו.. המחשב שלך כתום מבפנים !״)
זרקתי בגדים ישנים שלא לבשתי כבר שנים, כולל כאלו עם ערך רגשי.
סידרתי את הצילינדר בדלת חדר השינה שלשונו היתה הפוכה. ושיניתי לגמרי את מיקום המיטה והרהיטים. המיטה במרכז החדר, והשטיח הסגול הצמרירי יוצר מרחב אינטימי בין המיטה לקיר.
שפשפתי את השירותים והמקלחת עם המון אקונומיקה.
הברקתי את החלונות.
פיזרתי רעל נגד הג׳וקים וניקיתי את תחתית הארון במטבח שהייתה להם בית קברות. וגם, מאז שתיקנו את הנזילה הריח המסריח שם כמעט נעלם.
זרקתי את הטוסטראובן המטונף, הדביק, והגועלי, ויחד איתו גם הטוסטר השבור והמאובק. מחר אקנה חדשים.
את שואב האבק ניקיתי כמו שמטפחים אופנוע.
שילמתי את כל החשבונות כולל המע״מ המפלצתי ועשיתי סופר.
הסברתי לבחור הצעיר שגר פה שממש חשוב לי לחזור לגור בבית ולא באורווה וביקשתי ממנו לשמור על הנקיון.
קניתי מגבות גדולות ומפנקות חדשות (אחת מהן ורודה) . ופתקיות צבעוניות חדשות.
הלבנתי את פני המקרר ברבים.
עיצבתי מחדש את חדר האמבטיה (שמתי את הפח הסגול קצת יותר באמצע, בין האסלה לכיור)
כשאגמור לנקות את הבית, להעיף את מה שישן ומגעיל ולתקן את מה שמקולקל, אמשיך לעשות את אותו הדבר - בעצמי.
