בשני הלילות האחרונים איכשהו ״שכחתי״ להביא ביד, למרות שלפני השינה יש לי אישור גלובאלי. שלשום לא עשיתי ביד בכלל, ואתמול גבירתי ביקשה שאגמור בשבילה אחה״צ כי היא רוצה אותי גומר.
זה מסתורי, שכן עד שגבירתי שבתה לי את הזין עשיתי ביד בערך 7 פעמים ביום בשבועות שקדמו, וברגיל שלי אני פעמיים שלוש לפחות.
התחלתי לחקור ביני לבין עצמי את הנושא הזה והגעתי לתזה ראשונית.
קודם כל, אני משחק באמת. אלו לא סתם מילים שנאמרות. כשהיא אמרה שאסור בלי אישור, זה נקלט עמוק, מעבר למודע.
עכשיו, מה שקרה בעקבות זה שגבירתי ביקשה לשמוע על מה פינטזתי, זה שאני מצפה שהיא תשאל בכל פעם, ולפיכך כשאני מתחיל לפנטז ולאונן, אני למעשה שומע את עצמי מספר לה על מה פינטזתי. וזה איכשהו גם קובע לי גבולות גזרה לפנטזיה. לא ארצה לשקר לה אחר כך, וכן ארצה לספר לה דברים שתשמח לשמוע ויחרמנו אותה. (למרות שביומיים האחרונים היא לא שאלה..)
כל זה מבלבל קצת את המערכות, במיוחד לאור העובדה ש99 אחוז מהפנטזיות שלי בשנים האחרונות היו על קקולד, לרוב עם האקסית, בין אם בנוכחות ישירה או רגשית בלבד. עוד לפני שהכרתי את גבירתי (לפני 147 שעות) החלטתי מול עצמי שאני מעוניין לנטרל את האקסית כאובייקט במוחי, כי כל עוד אני מפיק עונג מהמקום המאוד כואב הזה, זה מקשה להשתחרר מזה. וזה גם די קרה לבד בעקבות פגישתי איתה בתחילת שבוע שעבר, פגישה שבה נאמרו בשנית דברים כנים ומוחלטים ללא כפל משמעות... דברים שגם חירבו סופית את הפנטזיה.
ומצד שני, עולם הפנטזיה שלי עוד לא מצא עוגן חדש, כך שגם האורגזמות שכן חוויתי ביממותיים האחרונות היו קצת מוזרות, כאילו לא באות מהקרביים, לא מגרדות עדיין את המקום העמוק.
אז זו התזה הצנועה שלי.. תקופת מעבר, הסתגלות למצב חדש, חבישה על הפצע כדי לאפשר החלמה וצמיחה של רקמות חדשות.
אה, ועוד משו שחשבתי עליו לאחר הפרסום... ייתכן שנעים לי ובטוח לי ומרגיע לי ומסופק לי בראש.. ויש פחות היסטריה להפיג בשפשוף.
