דוקטור : דן, תקרא את זה* רגע בבקשה.
בינגו דוקטור. רק שעכשיו אני מרגיש קצת פחות מיוחד.
ולא ממש התקדמנו עם האבחנה... ״תרופות״ לא אקח מטעמים אמנותיים. בודהיזם קצת פלגמטי לטעמי. שיחות אנחנו עושים, ואני אכן מתענה (וגם מתענג ממך לפרקים.. אינטלקטואלית כמובן.) חוצמזה אני לא חושב שמצבי כזה חמור. בסקאלה של 1-10 אני בטח איפשהו באזור ה3.66 בימים כתיקונם. אני גם לא חושב שאני הולך להשתנות אי פעם מהקצה אל הקצה, ולהפוך לאיזה משו מאוזן, מפוייס, וחסר טעם. אני לא חושב שאי פעם אזנח את כורי מחצבתי. האידאולוגיה ההומניסטית שלי. הבלוז-רוק שלי. הסאדו-מאזו שלי. המחשבה היצירתית המקורית, הדרך העצמאית שלי.
אני חושב שהמפתח הוא באחוזים. עכשיו זו תקופה משברית ברמה הרגשית והכל נראה ומרגיש חמור. אבל אם אוכל להגביר על ידי מודעות ופעולות את האהבה העצמית ב22%, ולהפחית את ההתמכרות לחומרים ב39%, ולרכך את הקצוות של ה״פיצול״ במערכות יחסים בנגיד, ממ, 3%.. 😄 סתם נו דוקטור אני יודע שאת רגישה בנושא. לרכך את הפיצול בהרבה. ולתת למציאות לגלוש אל תוך הפנטזיה, (כפי שעשיתי היום איזה תשע פעמים עד שבאת.. ^_^) ולתת לפנטזיה לגלוש אל המציאות מדי פעם כפי שעשיתי אמש. ולהפחית את הכעס בשליש, ולתעל יותר ממנו ליצירה וספורט ופעלתנות. ולהכניס עוד אלמנט כמו הטיפול במגע, שעובד עלי רגשית דווקא כי הוא עוקף את השכל. נגיד יוגה או משו כזה. אבל בלי ניו אייג׳ שיט. ואמשיך לחפש דברים חדשים ודרכים חדשות לעשות לעצמי טוב, ועל זה יהיה הדגש, על להרגיש טוב.. עם עצמי, סתם כך. ואם אצליח לשכנע את עצמי ב23% מהזמן להיות נוכח ברגע ולא לנתח אותו...
אז עשיתי משו, לא?
ואם איכשהו כל זה + הזמן שיעבור והתוצאות של פעולות נוספות בתחום האישי/מקצועי ייצרו הרגשה יותר טובה, שתגרום גם לדברים טובים נוספים לקרות.. וארגיש שאני יכול להפחית עוד אחוזים מהדברים הרעים ולהגביר עוד אחוזים מהדברים הטובים.... אז זה יכול לעבוד, לא?
ואז לכשיגיע הרגע ואהיה מוכן ולבי יחלים... אולי תגיע מישי מיוחדת וזה איכשהו יצליח, עם מודעות ותקשורת וכוחה של האהבה... זה יכול לקרות, דוקטור. לא?
*ושוב תודה רבה לכחולית.
