יירשם בפרוטוקול ובדברי הימים שאמש הצלחתי, אחרי זמן לא מבוטל, ליהנות במסיבה. לפנות ערב התלבטתי מה לעשות עם עצמי. לצאת זה מסוכן, אני עשוי לראות רק את השתקפות ה״אין״ ולחזור בודד ומיואש. ומצד שני להסתגר בבית זה גם לא כזה אדיר. כשבכירת המתחלפות כתבה בבלוג היוקרתי שלה שאין לה עם מי ללכת למסיבה, התלבטתי שניה וחצי והצעתי את עצמי באבירות ביישנית. לאחר דין ודברים ושיחת פון שהיתה מהנה מהמצופה, הסתבר שהדייט שלה דווקא כן רוצה ללכת למסיבה ולא כפי שפורסם תחילה, אך היות שהיא כתבה לי שהיא ״תשמח לראותי שם״ עטיתי בגדי חמודות וגלימה אדומה של דרקולה ויצאתי לפגוש את גורלי.
איך שנכנסתי נתקלתי בדמויות מוכרות שלא ראיתי זמן רב, כמו הברמנית מסבירת הפנים שלפני עשור הצליפה בי בקומה העליונה בדאנג׳ן ביפו, וכשחברתה שאלה אותה אם אני לא כבר סגול מדי היא ענתה : ״נאאאאאא״. חובקתי מאחור על ידי הדיג׳יי (שניגן מוסיקה מדליקה ומעניינת), החלפתי עוד כמה שלום שלומים, וסרקתי את השטח בחיפוש אחר המתחלפת הבכירה שהיתה אמורה להיות מחופשת למלכת לבבות. באחד החדרים החשוכים הבחנתי בצללית של משו שעשוי היה להיות היא עם הדייט שלה, אך בחרתי שלא להיכנס ולהפריע, ובמקום זאת עמדתי באזור מרכז הרחבה, ניסיתי להתחבר למוסיקה, לעצום עיניים, ולשכוח מעצמי ומהעולם. בכל זאת הדכדכת החלה קצת לבצבץ, והרגשתי קצת מנוכר ואבוד כשלפתע מישי יפה מאוד החלה לנפנף לכיווני מאזור הספות. הייתי מאוד בטוח שהיא מנפנפת למישו מאחוריי או מצדדיי, אך בכל זאת המשכתי להביט לכיוון, בעיקר כי היה נעים להסתכל עליה. אך אז היא קמה וצעדה לעברי והסתבר שהיא אושיה ותיקה ומכובדת, וזה אכן אני שהיא נפנפה אליו. כשהגיעה חברתי רקדנית-העמוד והתחבקנו ודיברנו כבר התחלתי להרגיש מעט חמימות.
ואז הבחנתי במלכת הלבבות יוצאת מהמתחם החשוך, מחוייכת. ״נפלו איש על צווארי אישה״... היא היתה מהממת, חמודה ושובת לב בחצאית נפוחה שחורה עטורת לבבות ומחוך אדום, ותשדורתה רגועה ומתוקה משזכרתי. דיברנו קצת, אמרתי היי לדייט שלה, היא נתנה לי לשמור על המשקה שלה בזמן שהלכה לשירותים, וכשחזרה שאלה אם היא יכולה לשאול אותי שאלה חצופה, ועניתי ״בהרררור״. היא אמרה שהיא רוצה להצליף בי קצת ושאלה אם זה בסדר, כי אני קצת שייקי וזה. אמרתי שזה בסדר גמור. היא שאלה למה ועניתי שבגלל שזו היא, ובגלל שהיא אמרה שהיא רוצה. התשובה לא סיפקה אותה. חשוב לה שהרצון יהיה הדדי. ״לא הייתי בא אלמלא היית כותבת במפורש שאת רוצה שאבוא... אני *רוצה* שתצליפי בי״. היא חייכה, שלחה אותי לחפש שוט, והלכה לחפש גם בעצמה.
לכשהושגו כלי המשחית (ת׳נקס מאן!) היא לקחה אותי ביד אחת, את הדייט שלה ביד השניה, והובילה את שנינו בביטחון רב דרך מרכז הרחבה, אל אחד החדרים החשוכים.
מלכת הלבבות התיישבה על המיטה והציבה אותנו משני צדדיה. הייתי די מבסוט ונרגש, אבל אז היה נדמה לי ששמעתי אותה אומרת משו מלחיץ. ״הרגע אמרת לי להתפשט?״ היא חייכה והנהנה. ״הכל?״ הנהנה שוב. ״מה, גם את הגלימה??״.... התחלתי להתפשט והיא הורתה לי לרקוד תוך כדי. אהבתי את הצורה המחוייכת והנעימה שבה שלטה בסיטואציה. את החוטיני האדום השארתי לסוף, ובעודי מענטז כחשפנית ועושה טיזינג עם תהליך הורדת החוטיני, היא קמה, הצמידה אותי לקיר, והפליקה לי נמרצות. ״תפסיק, אתה אובר דרמטי. אני רוצה שתהיה רגיל...״ הסברתי לה שהרגיל שלי זה אובר-דרמטי, אך השתדלתי למתן תגובותיי. כשבדקה לי את הפטמות והתאמצה קצת להכאיב עשיתי פרצוף מפוהק. :)
היא תפסה אותי בראש והורידה אותי על ארבע וכיוונה אותי לרגלה הימנית, וגררה את הדייט על ארבע לרגלה השמאלית, וכך נישקנו וליקקנו שנינו את מגפיה ויריכייה. ניצלתי את ההזדמנות להביע רגש דרך הנשיקות, וקיוויתי שאני איכשהו מורגש יותר מעמיתי. אך דווקא הוא היה זה שקיבל את הצומי, כשקמה, הציבה אותו עם התחת למעלה והצליפה בו נמרצות. התיישבתי לצדי המיטה וצפיתי בהם. אותה ראיתי בעיקר מהגב. יכולתי די בקלות לדמיין שזו סיטואציית קקולד, ושיש לי את הרגש הנכון כלפי זה, שילוב של אהבה ופרגון ומושפלות חיובית, ואפילו הרגשתי מספיק נוח לגעת בעצמי ולעוף עם הפנטזיה. אבל איך שהיא פנתה אלי לפתע העפתי את היד ונעמדתי על ארבע לפקודתה. ״תפתח את הפה. אתה נושא הכלים שלי״. היא דחפה לי את השוט לפה והמתנתי על ארבע בצייתנות. כשנמאס לה מהפלוגר היא הוציאה את השוט מפי ודחפה אליו את הפלוגר. הוספתי להישאר על ארבע ולהמתין בצייתנות מעוררת התפעלות.
ואז הגיע תורי. היא הציבה אותו על ארבע כפי שהייתי קודם, קשרה לי את הידיים למעלה כפי שקשרה לו, העמידה אותי כנגד הקיר והצליפה בי בעוצמה. היו עוד כמה זוגות וגברים בחדר, והיא אמרה לי לצעוק : ״אני זונה של כאב״ ו״אני זונה של צומי״ ו״אני זונה שאוהבת למצוץ״ וציחקקה בהנאה כשצייתתי. בין ההצלפות גם ליטפה במגע נעים וממכר שעשה חשק לעוד. ההצלפות היו משמעותיות וכבר התחלתי להתקפל. היא שאלה : ״כואב?״ ועניתי : ״קצת...״ . ״קצת זה לא מספיק. אני רוצה לשבור אותך. אצליף בך עד שתתחנן שאפסיק״. השמעתי ״אוווווווו״ עצובי ומתפנק, והיא סובבה אותי חזרה עם הפנים אל הקיר והמשיכה להצליף. הורתה לי לצעוק ״עוד״. אמרה שלא נראה לה ששומעים אותי. צעקתי ״עוד״ עוד ועוד, בין ההתקפלויות. כבר הבחנתי בסימנים סגולים רציניים בחלק הקידמי של האגן (היה קצת צפוף במעבר בין המיטה לקיר) , אבל כשהתקרבה אלי שוב ושאלה אם אני בטוח שאני רוצה עוד השבתי שאני רוצה עוד *ממנה*. ההצלפות המשיכו, ואחרי אחת מהן, חזקה במיוחד, צעקתי ״עוד!״ וסיננתי גם ״כסססעמק״, ששיעשע את כל הנוכחים. (״קיללת אותי? :O״ .... ״חלילה, קיללתי את עצמי״).
עוד הצלפות. עוד קיפולים. מתקרבת שוב. (ווף היא חמודה). שואלת : ״עוד?״.
עמדתי זקוף וקצת מחוייך, תקעתי לה את המבט החודר היישר בעיניים היפות, והטעמתי בקול רם וצלול : ״עוד.״
היא המשיכה עוד קצת ואז צחקה, נאנחה והכריזה : ״טוב התעייפתי״.. ונשכבה על המיטה באפיסת כוחות. פצחתי בקריאות נצחון וצווחות תוכי נרגשות. היא ביקשה נעימי בידיים, ואמרתי לה שהייתי שמח לעשות לה אלמלא ידיי היו כבולות. (ואז היא נזכרה לשחרר). עשינו לה נעימי והסברתי לבחור שזה נקרא אפטר-קייר, וזה נהוג בסוף סשנים. ;)
הבחור הלך להסתובב ודיברנו והיא נראתה כל כך מתוקה על המיטה, כמו נסיכה קסומה, שרועה רגועה ומסופקת בתום עבודה שבוצעה כהלכה. רציתי להשתרע איתה שם ולעטוף אותה ושהעולם ימשיך להסתובב סביבנו.
יצאנו יחדיו כשצוות הנקיון כבר היה לקראת סיום. התברר ששמו הפרטי של הדייט זהה לשמי. החמאתי לו על השם היפה וביקשתי ממנו לשמור עליה.
בדרך חזרה כולם היו חברים שלי. הלילה, הרמזורים והתמרורים, האפריקאי שחצה את דרכי על הגשר מעל האיילון ומלמל משו. ההומו בכיכר המושבות שאמר כשעופפתי על פניו : ״יהה, גלימה...״ , וחבורת ההיפסטרים בקרן רחוב בשכונה, שאחד מהם עשה ״וווהוו״ כשעברתי, ואז כשנעצרתי בפוזה זועפת והיישרתי מבט אל אחד מהם (חנג׳ בלונדיני וצנום) הרים את בהונו ואמר בקול קצת מפוחד : ״מגניב״.
חזרתי סגול ומחוייך, ממש כמו אז, לפני עשור.