חלמתי שהיא עוזבת אותי. בחלום זו לא היתה בדיוק נושי, אבל זו היתה בת דמותה, והיא נפרדה ממני בשיחה בוגרת, מנומקת, כאשר היא מאוד שלמה עם עצמה, קצת מרחמת עלי... בחלום הרגשתי את הריקנות בחלל שנפער, ואת הרוח מתחילה לנשב בתוכו.
הלסת שלי עדיין בהתאוששות. מדי בוקר אני קם עם תחושה בלסת כאילו סיפקתי כל הלילה נהגי משאיות, או לחילופין כאילו לעסתי 10 קילו ביסלי. אני חורק שיניים. או מהדק אותן. או משו. זה ביטוי לסטרס, ואני ללא ספק זקוק לרגיעה באופן דחוף.
חשבתי להתקשר לאקסית, גם כדי להזמין אותה להופעה, וגם כדי לקחת ממנה את הפון של המסג'יסט המאוד מוצלח שהלכנו אליו יחד כמה פעמים בזמנו. לא דיברתי איתה כבר כמה חודשים (מלבד איזו שיחה קצרה שהיא יזמה לפני כמה שבועות), ואני לא בטוח שזה לא יגרום לעוד סטרס מיותר.
נדמה לי גם שחלמתי על הצלפות. אולי זה לא היה חלום אלא קרה באמת. קשה להבדיל, גם ככה המציאות שלי פעמים רבות נראית מוזרה מדי להיות אמיתית. וכשמוסיפים לזה את הפנטזיות שיש לי כשאני ער, וול, הכל נהיה בליל של מודע ותת מודע, ולך תצא מזה עכשיו.
ובינתיים המרדף אחרי השעון ממשיך...עוד כמה שעות ביממה היו פותרות הכל, כך נדמה.
לפני 18 שנים. 10 ביולי 2006 בשעה 7:59
