מתחת לפרווה

פנקס הקטן היה מאזוכיסט, והוד מעלתה ידעה את זה. 

כך טענתי באוזניי אושיית הזמר העברי, לפני כשנתיים, כשהצעתי לה בקול רועד לבצע את תפקיד ״הוד מעלתה״ בגרסת האלבום שלי ל״פנקס הקטן״. 

הוספתי והסברתי : ״היא ידעה שהוא מעריץ אותה בזכות היחס הקר שלה, ורק על ערש דווי היא יכולה לומר לו שהיא אוהבת אותו, כי אם היא תגיד לו קודם לכן הוא יעזוב אותה״. 

האושייה שמעה והגיבה בכעס, בקולה העבה והסמכותי : ״איזה שטויות!!! הוא *אהב* אותה.. כמו שגבר אוהב אישה״... מה שהוכיח לי מדוע היא הברקת ליהוק לתפקיד.. 

ככה גבר אוהב אישה? אישה שאפילו לא מעיפה בו מבט? היא רק רודה בו והוא רק משרת אותה?... אולי אם הגבר מאזוכיסט. :) 

(היחצ״ן הופתע גם הוא לשמוע שזו פרשנותי לשיר. אני הופתעתי שכולם מופתעים.. על מה הם חושבים שהשיר מדבר אם לא על מאזוכיזם?)

אחרי למעלה משנה של חיזורים, אושיית הזמר נעתרה והקליטה. אמנם התקרבנו דרך העבודה המשותפת על פרוייקטים שונים בזמן שחלף, אך עדיין הייתי צריך להיות מאוד עדין כשאני מפיק אותה. היא דעתנית ומפחידה. 😄 היא ניסתה כל מיני גוונים בקול, ולאחר כמה נסיונות אמרתי לה : ״את לא צריכה לעשות שומדבר מיוחד עם הקול, פשוט להגיד את הדברים. את דומיננטית באופן טבעי״. (וזו הסיבה שבחרתי בה.. משיחת הטלפון הראשונה איתה, הרגשתי איך שהקול והגישה שלה מהלכים עלי איימים). 

התוצאה יצאה אנטיתזה לביצוע המקורי, בו הוד מעלתה צורחת בהיסטריה. בביצוע שלי הוד מעלתה מדברת בקול נמוך, לא מתאמץ, עמוק וקודר, ועם זאת נוכח מאוד ומצמרר, כראוי למלכה. ^_^ 

שדר רדיו בכיר ששמע את ההקלטה שיבח מאוד את הביצוע והמליץ שהשורה : ״זה אבוד, אין מה לעשות״ שאומר הרופא תישמע בקול של רופא. גייסתי למשימה את אבא שלי, הפרופ׳, שחווה הרבה רופאים אנטיפתים בילדותו כנכה פוליו בשנות ה50. זה חיבר אותי לעוד רובד.. כסא הגלגלים של הוד מעלתה שלא יכולה ללכת מזכיר לי את כסא הגלגלים של אמא שלי, ואת הקשר בין מאזוכיזם לחסכים הוריים ושריטות מהילדות. 

אניווי, עיבדתי את הקלאסיקה הישראלית הידועה בעיניים בוגרות ומפוכחות, אך גם עם התרפקות וגעגוע לפנטזיה על אהבה טוטאלית לאישה שהיא בשבילי מלכה. בביצוע המקורי ששי קשת מספר את הסיפור מהצד. אני מרגיש שאני מספר אותו מבפנים. 

בשבוע הבא זה יוצא לרדיו ואני מקווה שיושמע יותר מ״זוג גנרלים״ שזכה רק להשמעות ספורות. (התגובות אצל העורכים ברדיו נעו בין ״מוזר מדי״, ״שיר קשה״, ומישו אף אמר ״שיר נוראי״.. וגם ציינו שזה אמנותי מדי.. לא יודע, מאיפה שאני בא מוסיקה זו אמנות.)

ובעוד שבוע בדיוק נשיק את הסינגל בהופעה אמוציונאלית במיוחד בבר גיורא.