סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 18 שנים. 24 ביולי 2006 בשעה 15:10

התקשרתי לילדה בצהריים. קצת געגוע, קצת דאגה, קצת רצון בכל זאת לדבר עם מישו קרוב. אין הרבה אופציות. היא ענתה במצברוח טוב ואמרה שהייתה בראיון עבודה, ושאלה אם אני רוצה שתאסוף אותי מנס ציונה וניסע להביא את קופיקו מכפר גבירול ואז לפלורנטין, כי יש לה ראיון נוסף בתל אביב. הסכמתי לאחר היסוס קל.

לא היה לנו זמן לדבר בדרך, וכשהגענו היא לבשה מין הבעה כבוייה. קופיקו רצה לעשות משו ולקחתי אותו לים. לפני שיצאנו שאלתי אותה אם היא חוזרת לכאן אחרי הראיון. היא השיבה בשלילה.

יש לי כביסה (רובה שלה) להוריד ולקפל, יש כלים, יש קוף, יש עבודה ועוד עבודה, יש להחזיר את הקוף מחר בבוקר לכפר גבירול ואז עוד יום מתיש ועמוס. ולא עשיתי סקס מאז יום שישי, למעשה אפילו חיבוק לא קיבלתי. חם לי. מעיק לי על הנשמה, לא בא לי כלום ואני חרמן ובודד.

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - דבר איתה, לעזאזל
ולא דרך הפאקינג בלוג!

}{
לפני 18 שנים
ים_yam​(לא בעסק) - חיים ומוות ביד הלשון זה ביטוי גרנדיוזי לומר שהרבה צרות נגרמות בגלל קצר / חוסר בתקשורת...

חוצמזה - חיבוק ענק!!!!!

}{

לפני 18 שנים
Toxic Princess - אפשר להביא לך גם תכביסה שלי שתעשה בדרך? P:

יהיה פסדר. אצלכם הכל תמיד בסוף מסתדר }{
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י