מפלס העצבים עולה ככל שהחג מתמשך. אני ממש מרגיש את הנרווזות בועטות בי, כמו המון המון עוברים. יש מסיבת אייטיז פרועה של עוברי-נרווזות בתוכי עם אורגן אורות וכדור מראות.
תהום הפסידה בהתערבות על מה אחוז האלכוהול בייגר ולכן תזכה ל'סשן הצלפות מטורף' כפי שהגדירה זאת כשקבענו את ההתערבות. אולי אפילו היום במסיבה.
אמש בהילטון עבר בשלום, הצלחתי לתפקד בצורה מאוזנת, ('תהיה הרמוני' אמרה לי אימי הזונה ברוך קוצני) , הן אהבו את המתנות שקניתי להן בנחלת בנימין, חבל רק שכל מה שהיה לשתות זה קברנה ריזרבד בן כמה שנים של ברקן, שאולי מאוד איכותי, אבל אני סולד מהיינות הכבדים והזקנים שיש להם טעם של שטרות כסף ובוקה של גופות לעתיד.
היום עשיתי לתהום שיעור ברכיבה על אופניים. היא מעולם לא רכבה, והמבטים המזועזעים של העוברים והשבים בעוד היא מצווחת במקום ללחוץ על הברקס שיעשעו אותי מאוד. 'לא נורא, עד יום כיפור היא תלמד' התחכם מישו. בשאר היום ישנו וגם שיחקתי כדורסל במחשב, בNBA2006 החדש שלי. אני מוביל את הליגה, וקיבלתי מחמאות במייל של המשחק מבעל הקבוצה הוירטואלי שכתב שאני עושה עבודה טובה. אין לי ספק שאני בדרך לאליפות רביעית.
קיוויתי לחוויות מיניות ממצות במהלך החג אבל הזונה החצופה קיבלה מחזור הבוקר. זה אמנם לא עצר אותנו בעבר תמיד, אבל בכל זאת מהווה מגבלה, במיוחד בימים הראשונים. השכבתי אותה על המיטה על הגב עם הראש מורם על הכרית, וזיינתי לה את הפה. בלעה הכל.
היום כבר עצרתי מברכים באמצע בעודם מברכים. די. אני יודע מה אתם רוצים להגיד, ובאמת, שתהיה גם לכם שנה טובה מתוקה ונהדרת ומאושרת עם המון אהבה וסקס ואיכות הסביבה ושתדעו לאהוב ולסלוח, לזיין ולברוח, עם הגשמה והצלחה והמון כסף וחיזוקים לאגו, וצומי, ושלום עולמי, ושלא יתעללו בבעלי חיים, ושלא תדעו עוד צער, ושתנוחו על משכבכם בשלום. אמן.
לפני 18 שנים. 23 בספטמבר 2006 בשעה 21:07
