אני כבר לא יכול לשמוע ולהשמיע ברכות שנה טובה. כולם יורקים את הברכות שלהם אחד על השני כאילו זה קליפות של גרעינים במגרש כדורגל. מעצבנות הברכות הקולקטיביות "שתהיה לכולם..." אבל נדמה שעוד יותר מעצבנות הברכות ה'אישיות'. לא שאני מפקפק בכוונות הטהורות של המברכים, אבל חליק, זה מעמיס. צריך לשלם על הברכות בברכות נגדיות שוות-ערך, וזה עוד בלי להנות מהברכות עצמן. זו הטרחה כפולה. אי אפשר פשוט להגיד שנה טובה עם חיוך וזהו?
האקסית התקשרה והציעה להיפגש אחרי שישה חודשים שלא התראנו ולא דיברנו. דיברנו בצורה ידידותית כיפית ואמיתית במשך כרבע שעה, וכשסיימנו את השיחה תהום אמרה שאני נראה קורן. עניתי לה שהיא נראית מתפוצצת. מה לעשות, אני ער לחלוטין לכל הסרטים שזה עושה ל ה , עוד לפני שאני בכלל חושב על מה זה עושה לי. דווקא מאוד רציתי לשעבד ולהתעלל בתהומית, אבל עכשיו יש את השיחה עם האקסית כמחסום רגשי אצלה, בנוסף לרגל הכואבת שלה שמהווה מחסום פיזי. במקום זה נהיה מרוחקים וצהובים זה לזה.
קיבלתי מייל היום מזה שניהל את פרוייקט ה'לובים' שעשיתי זה מכבר. אני מביא חלק ממנו כאן, כי זה ריגש אותי וגרם לי לחייך :
"התגובות שאני מקבל, ככל שהדיסק מופץ, הן מדהימות וזה נכון לגבי צעירים ומבוגרים כאחד.
אז דע לך ידידי, במתכוון או שלא במתכוון, שבעיבודיך אלה פתחת שערי תפילה אל אבינו שבשמיים, כמו אותו יהודי, שלא ידע לדבר ובשיאו של יום הכיפורים, בבית הכנסת, פתח פיו ושרק שריקה עזה שזיעזעה את הקהל כולו, עד שהלכו לרב ואמרו לו - רבנו, שמא נוציא את האיש מבית הכנסת, שריקותיו מפריעות לתפילה - אמר להם הרב, בזכות שריקותיו של אדם זה, שאיננו יודע לדבר, נפתחו שערי שמים לתפילות כולכם ...
כך אתה, למרות שבטוחני שאתה יודע הרבה יותר מאותו יהודי שלא יכול היה לדבר, עשית באצבעותיך ויכולותיך המוסיקאליים מה שחזנים רבים לא יכולים לעשות – חיברת כל אחד משומעי הדיסק, בבית או ברכב, ישירות אל כיסא הכבוד, ישירות אל ההוא שם למעלה."
אני מניח שאין סיכוי להסביר לו שאני מאמין לא פחות ממנו, רק שמקיים מצוות אחרות ומסורת אחרת, ושאצלי זו ה'היא שם למעלה'.
לפני 18 שנים. 22 בספטמבר 2006 בשעה 14:27
