ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 17 שנים. 22 בספטמבר 2006 בשעה 9:46

עכשיו אני צריך ללכת לקנות מתנות לאמי ואחותי, כאשר לאחרונה גם היה יומולדת לפני שבוע. איך קונים מתנה למישו שלא אוהבים? ....

האמת שאין לי גם משו יותר טוב לעשות, זה בעצם הקטע המעצבן. אתמול התעורר בי הצד השולט, אבל הייתי עייף מדי והלום יין אדום בשביל לעשות משו אפקטיבי, והבוקר הציפור הנקבית התעופפה לעניניה. בעצם נתראה רק בלילה, אחרי הסעודות המשפחתיות, בהן הדבר היחיד שאוכלים יותר מאוכל משמין זה את הלב.

משעמם לי, ואני בסוג של קריזה וללא חשק לכלום. אני חושב שהפתרון נעוץ כנראה בשתייה מרובה, לאורך כל יממות החג. איטס דה הולידייז סיזן, זמן להעמיק את האלכוהוליזם, להדק את היחסים עם חנות המשקאות, לתת לכבד את הסיפוק שבשבירת שיאים חדשים.

אלוהים היקרה, אני יודע שאני משתייך לעם הנבחר, וממש כמו בסיטואציה של דומית עם הרבה סאבים, 'הסאב הנבחר' הוא זה שסובל הכי הרבה. אבל בחיית, הקיץ כבר נמשך המון זמן, אנחנו כבר בסוף ספטמבר, והעננים המפוזרים ששלחת זה מעט מדי ומאוחר מדי. אם לא קשה לך, 10 מעלות פחות יבואו ממש טוב, ואם זו לא טרחה גדולה מדי, קצת גשם רוח רעמים וברקים בכלל יהיה שגעון.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י