אני על הרצפה במקלחת על הבטן בשלולית של שתן. מגב מזיין אותי ורגלה הלבנה והמפונקת דורכת לי על הראש כך שהלחי והשפתיים שלי נצמדים לנוזל הצהוב והמתוק ומתחתיו לחרסינה הלבנה והקרירה....עוד מעט אשכב על הגב קשור במיטה לאחר מקלחת קצרה....הפטמות שלי יעונו והזין שלי יוצלף...שדיה היפהפים יתנדנדו מעלי ואני ארצה...ואני אאמין..ואני אצרח : אני העבד שלך לנצח-את האישה הכי יפה בעולם, אני שלך, אעשה הכל למענך, אספוג כל כאב והשפלה- ו א א מ י ן בזה....
זה הייתי אני עד לפני 5 חודשים. נפרדתי ממנה. ממלכתי האהובה והיחידה. 4 שנים הייתי נאמן בלב בגוף ובנפש. ניקיתי בישלתי פירנסתי אהבתי תמכתי. ניסיתי לעשות אותה מאושרת בכל דרך כולל קניית טבעת יהלום 61 נקודות והצעת נישואים עם סושי ושמפנייה בהפתעה על גג בפלורנטין ביום שישי בצהרים...אבל היא היתה קצינת חינוך בתולה מרעננה כשהכרנו ולימדתי אותה הכל כולל הכל וכנראה שהיתה צריכה לחיות קצת לפני שהכירה אותי או משהו....או שאהבה לא באמת קיימת או תיתכן...או שהכל זמני....היא ל א היתה מאושרת...וכך נפרדנו...מאז כל יום שעובר הוא כמו מטח של אבנים ובאופן כללי החיים הם כמו רכבת הרים שלא עוצרת. התרגלתי לחיות לבד ובאומללות.
לפני חודשיים הצטרפתי לכלוב...(כלובי- כל הכבוד!!) הכרתי הרבה אנשים נחמדים ואפילו למדתי דבר או שניים...לא מצליח להישלט-בראש אני כל הזמן חוזר למקלחת ולרגליה המושלמות....ואני פמדומיסט בנשמה כך שגם כשאני שולט אני בעצם מוכוון על הנאתה של האישה ולמעשה נשלט ע"י הרצון שלה שאשלוט בה...
מנסה לשחרר מעט מהמועקה ע"י כתיבה כאן-אולי יבואו שירים חדשים כתוצאה מזה...אני לא מצליח לשיר את השירים הישנים שלי-הכל אמוציונאלי מדי...הדיסק השני שלי שעמד לצאת ואפילו היחצנות עליו שולמה כבר מחכה שאאגור כוח ואנרגיה ואמונה על מנת להוציא אותו...החיוך הפך מריר...כבר פעמיים בחיי מצאתי את "האחת"...האם היא באמת קיימת? התחושה שלי היום היא שאהבה היא אשלייה שלא אוכל לחוש בה יותר לעולם...ואני כמו דונה מבברלי הילס 90210-לא יכול לעשות סקס בלי רגש---ואני כבר כמה חודשים אש לבה גחלים לוחשות בכל הגוף.
אני מודע לעובדה שמה שכתבתי עכשיו פתאתי וקרוב לודאי שלא יעניין אף אחד ויאכזב את מי שכבר כן קרא....אלף סליחות...אין לי נסיון בבלוגים ולא בלהיות רווק ולא בלחיות ללא אהבה...אולי אני אשתפר בהמשך...דן.
לפני 19 שנים. 22 במרץ 2005 בשעה 15:04
