סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 18 שנים. 2 בנובמבר 2006 בשעה 6:27

ניסיתי לשחרר את המתח על ידי סשן.

עמעמתי את האורות, הדלקתי נרות, סגרתי את דלת המרפסת והחלונות כדי שלא יהיה קר, תפסתי את תהום והמעדתי אותה על הפרקט כאשר אני שומר על הראש שלה שלא יחבט ברצפה. הפכתי אותה, קשרתי לה אזיקים לידיים וגאג לפה, ואת הידיים לוו התחתון במשקוף. הורדתי לה את המכנסיים בשתיקה רועמת. הבאתי את הקרופ והתחלתי להצליף בתחת שלה. חזק.
'אמרת שאת יורדת לדקה וחזרת אחרי תשעים דקות. מגיעות לך עכשיו 89 הצלפות, איך שאני רואה את זה' . הצלפתי חזק ובצורה מדוייקת. התחת שלה האדים והתמלא בסימנים. היא בכתה לאורך כל ההצלפות. כל 10 נעצרתי קצת, אבל בשום אופן לא הירפתי. כשהיא סובבה את הרגליים תפסתי אותן בכוח ויישרתי. סיימתי את ההצלפות, היא הייתה מכונסת בבכי ובכאב. שיחררתי לה את הגאג והאזיקים והיא אמרה 'אני מצטערת שהדאגתי אותך'. ביקשה שאביא לה טישו. שלחתי אותה להביא לעצמה בצעקות שעוד לא סיימתי איתה.

אחר כך הסברתי לה שזה לא רק הקטע של עכשיו, זה כל העמימות והסתימות והילדותיות והעצלנות שאופפות אותה כבר הרבה זמן. העמדתי אותה בישיבת שפחה וקשרתי את הידיים מאחורה. טיפטפתי שעווה על הפטמות שלה ועל הירכיים. שיחררתי את הידיים ושלחתי אותה לנקות עם שואב האבק. היא דחפה את התקע לשקע ובתנועה אגרסיבית דרכה על הכפתור שמושך את הכבל במקום על הכפתור שמדליק. היא אף פעם לא משתמשת בכפתור שמדליק. הפעם את העונש היא ספגה מאלוהים, כשאמרתי לה לכבות אותו ולהדליק מחדש והיא כמובן השתמשה בכפתור הלא נכון, מה שגרם לתקע להשתחרר מהשקע, לעוף לה על הרגל ולחשמל אותה קלות. 'את מבינה כמה את מטומטמת? ' שאלתי.

אחרי שהדרכתי אותה צעד צעד איך להשתמש בשואב נכון ('בתנועות אלגנטיות, מור!') תליתי לה מצבטי פטמות ואת הפעמון פרה שלה שצלצולו נועד להזכיר לה שהיא פרה שמנה ומטומטמת. קשרתי רצועה למצבטים והובלתי אותה למרפסת ובחזרה כאשר אני מושך לה בפטמות. דפקתי לה סטירות לא חזקות בכלל אבל רבות ותכופות ואמרתי לה שהיא חייבת להתעורר ולהתבגר. היא התחילה לבכות שוב. 'אבל זה בכלל לא כואב' אמרתי... 'כן, אבל זה דופק במוח'.. היא ענתה בקול קטן. אמרתי לה שעכשיו היא תלמד לא להיות עצלה ולהתאמץ, גם כשזה קשה ולא נוח. לקחתי את צנצנת הגולות של קופיקו והנחתי אותה באולפן. לקחתי ספל גדול והנחתי אותו על השולחן בסלון. התיישבתי על הספה.

"עכשיו, את צריכה להעביר את הגולות אחת אחת מהצנצנת לספל. את הולכת לאולפן, מביאה גולה, מראה לי אותה ושמה בספל." היא התחילה לבצע, אבל באיטיות מסויימת. "אני סופר עד שש מהרגע שאת מניחה את הגולה בספל. על כל שנייה שתעבור מעבר לזה עד שתגיעי תחטפי הצלפה עם הקרופ." בהתחלה לקח לה 8 או 9, והשלמתי לה הצלפות, ובהמשך היא השתפרה. לקח לה בערך רבע שעה להשלים את המטלה, וכשסיימה חייכתי אליה ושאלתי אותה אם היא מרוצה מעצמה. היא ענתה שכן. חייכתי ואמרתי "אוקיי, אז עכשיו תחזירי את הגולות לצנצנת באותו שיטה".... היא צחקה, ואמרתי לה שרק רציתי לראות את התגובה שלה.

לקחתי אותה למיטה ואמרתי לה למצוץ לי כשהיא על ארבע על המיטה ואני עומד. 'תמצצי טוב פרה! תראי לי ששווה לי להחזיק פרה שמנה ומטומטמת כמוך... ' זיינתי אותה. הרבה. חזק. היה ניכר שהיה חסר לה זין לאחרונה, והיא צווחה והתענגה ונאנחה בקולניות רבה. זיינתי אותה די הרבה זמן, היו לה המון שיאים אבל אני לא יודע אם הייתה לה את הגמירה החזקה הסופית. אני לא יכולתי לגמור. הכנתי את הבית לשינה, נתתי לה נשיקת לילה טוב על המצח והלכנו לישון.

המתח עוד לא השתחרר.

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - הוא ישתחרר. איכשהו. מתישהו.
ותספר לנו איך
}{
לפני 18 שנים
עמק יא רוק​(אחר){הנסיכה ברנ} - אח איזה יופי של ערב בבית הונוס. מתי כבר תוציא דיסק שנוכל לשמוע גם את המוסיקה שלך עם החומר שאתה כותב פה? מה עם איזו הופעה בצפון ?
לפני 18 שנים
אושה{אוש} - כל הכבוד על המקוריות..
אהבתי את הגולות
והאמת שאני איתך לגמרי! ממש הגיע לה!
מזה להדאיג אותך ככה??
לפני 18 שנים
ג'ולי​(לא בעסק) - יקירי, מי שאשם זה אתה...לא תהום.

ואפרש:

יש תהום, יש פעמון, יש ונוס לא אחראי שלא משאיר את הפעמון על התהום...

ותמיד יש את האופציה של אזיק אלקטרוני.

תכף סופ"ש...
לפני 18 שנים
השיבומי המתקתק​(מתחלף){בדסמית} - נו מור וור. נו מור בלאדשד.
לפני 18 שנים
mellory - המתח אצלי השתחרר מהתיאורים שלך....
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י