מתחת לפרווה

פשששש איזה יום!

בבוקר נסעתי לרחובות לפגישה שביקשה לקיים פקידת הסעד לחוק הנוער. לא ידעתי מה סיבת הפגישה אבל בטח שלא חשבתי שהיא תגיד לי : 'רציתי להיפגש איתך לאחר שנודע לי מכמה גורמים על האתר שלך באינטרנט.' היא קראה את הבלוג, והיא רצתה לדעת מה אני עושה על מנת למנוע מקופיקו להיחשף לאתר ולפעילות הבדסמית שלי.
לזכותה יאמר שבאמת גילתה פתיחות והבנה, והתייחסה באמת לעניין בזווית הזו ולא שפטה אותי. הסברתי לה שאני לא מבצע שום פעילות בדסמית כשקופיקו כאן, וכשהוא משחק במחשב אני רואה מה הוא עושה. שיש בינינו קשר פתוח ושאם היו עולים לו סימני שאלה הוא מן הסתם היה שואל אותי, ושאני בהחלט לא חושב שילד בגילו צריך להיחשף לסקס או לבדסם. זה עבר בשלום, אבל ללא ספק היה מלחיץ.

אחר כך הלכתי למקום המפגש שקבעתי עם מיצי. ידעתי שיהיו לי כמה שעות להרוג והצעתי לה להרוג אותן בייחד, להיות כמו מיקי ומלורי רק במקום להרוג אנשים להרוג זמן. היא הזמינה אותי לצהריים בביתו היפה והמעוצב של מנטרה. בעל הבית היה בעבודה שהגעתי, היין הלבן שהבאתי הלך למקרר והיין האדום הקליל נפתח והוגש עם ארוחת הצהריים. האוכל היה , אממ, בסדר. ( ; אבל החברה.... הו החברה.... השיחה כל כך קלחה וזרמה לעומק ולרוחב, האנרגיה והאהבה בינינו בשילוב עם היין יצרו אווירה סוחפת. המחשוף המדהים של מיצי עשה לי ויברציות ונאלצתי לגייס את כל השליטה העצמית שלי... לא נגעתי בה בשום דרך מינית, וזה עדיין הרגיש קצת כמו בגידה. היו לי ערבים שכללו סשן סוויצ'י מלא + זיון שהיה בהם פחות להט וקסם מארוחת הצהריים התמימה הזו. אשכרה מצאתי את עצמי צוחק, בקול רם, באמונה שלמה, כפי שלא עשיתי כל כך הרבה זמן. מנטרה המקסים והמצחיק הגיע בשלוש וחצי ודיברנו בזמן שמיצי עשתה כלים ורקדה עם הווקמן...גם היין הלבן נגמר... השעות טסו בלי ששמתי לב והגיעה השעה לאסוף את קופיקו.

כשנכנסתי למועדונית לאסוף אותו הוא אמר בקול בהיר וצלול (ותמים לגמרי) "אבא יש לך ריח של אלכוהול" ... יופי.... זה בדיוק מה שהיה חסר לי.... הלכנו לבית אמי, הוא שיכנע אותה להזמין סושי ('סבתא, השיער שלך יפה...צבעת אותו? אפשר להזמין סושי?') ואז החזרתי אותו לבית אמו וחזרתי לקן. תהום בנס ציונה והבנתי שתחזור מאוחר. עוד מעט מכבי. מחר מסיבה בגנון (( :

ונסיים בברכת סופ"ש מוצלח לכולם, מכורים ותיקים, סוטים מזדמנים, ונציגי הרשויות....( ;