לפני 20 שנים. יום שני, 20 בנובמבר 2006 בשעה 4:35
בבוקר היה לי קר. קור כזה, בעצמות, שגורם לגוף לרעוד ולנפש לפחד. הכיור עמוס כלים עוד מהסופ"ש, והבית באופן כללי ג'יפה וזקוק לספונג'ה יסודית. עוד אתמול הכנסתי את הדברים שלה שהיו פזורים בבית לארון 'שלה'. הפינות הריקות שהתפנו בינתיים רק מגבירות את הרוח המקפיאה הזו.
אנשים מחזקים אותי ואומרים שהם חושבים שעשיתי את הדבר הנכון, אבל אני לא מרגיש ככה. כל מה שאני מרגיש זה חוסר וגעגוע ובדידות וכאב. לפחות בנקודה זו בזמן, אני לא מרגיש שמצבי השתפר כתוצאה מהפרידה, אלא להיפך. ואני לא חווה איזה פרץ חיות ומוטיבציה, חוץ מאותה עוררות רגשית מוגזמת ודחף להקיא.
בזמן הכתיבה עכשיו ותוך כדי שתיית הקפה, הקדמתי קנה לוושת והתחלתי להשתעל (גם ככה יש לי שיעול ליחתי כבד לאחרונה) מה שגרם לי ללכת לשירותים ולהקיא את נשמתי. אני לא ממש בשליטה על עצמי, ונדמה לי שאולי אני זקוק לעזרה.