אתמול בערב נסעתי (מונית שרות) לרחובות להביא את הבן שלי...בדרך הביתה ליד התחנה המרכזית דרס אותנו טנדר מסחרי ישן שלא עצר לגמרי כשחצינו במעבר חצייה...נבהלתי נורא לראות את הבן שלי (נראה לי שראוי לא להגיד את שמו) נופל מהמכה שהיתה אמנם חלשה אך מבהילה מאוד. באוטו ישבו שני ערסים דה לה שמטה שיכורים ומישהי שנראתה כמו זונת רחוב בפנסיה...צרחתי עליהם כמו מטורף רשמתי את מספר הרכב על היד והלכנו משם, כנראה שבריאים ושלמים...
הבוקר התקשרתי למשרד הרישוי לשאול כמה בדיוק הם רוצים ממני בשביל לחדש לי את הרישיון...לא שיש לי על מה לנהוג (אפילו האופניים נהרסו לי פעם שעברה שנסעתי לדירתה הקרה והאסטית של הנשכנית--השארתי אותם זרוקים איפשהו בדרום בן יהודה) אבל הם כבר האריכו לי בשנה וחצי מפקיעת התוקף המקורית ואם אני לא אסדר את זה תוך שבוע אני אצטרך לעשות טסט ותיאוריה שוב...הם גם רוצים שאעבור בדיקה פסיכולוגית כי יש לי הרשעת סמים...
אח"כ הכנתי ושלחתי חשבוניות והלכתי עם הקופיף למס הכנסה לקחת טפסים בשביל הדו"ח 2003 שעוד לא הגשתי ובגלל זה לא נותנים לי פטור על ניקוי במקור...
היינו בקצב בירקן ובחנות מכשירי כתיבה לקנות דבק ובריסטולים בשביל פיקאסו הצעיר...
הזמנתי פנקס צ'קים בבנק (עכשיו צריך לדאוג שיהיה להם כיסוי-אני שני צ'קים מלהיות לקוח מוגבל) והמאבטח שאל אותי אם שירתתי בחיל האויר...חחח...אני שוחררתי על רקע נפשי...
התקשרתי ללקוחות הסרבנים שלי לעודד אותם לשלם על העבודה שעשיתי עבורם...איך אני שונא שלא מספיק המוסיקה שאני עושה להם מכל הלב-אח"כ אני צריך לעבוד גם בשביל שישלמו...
שיחקתי עם הבוז'גילון ושמתי מרק עוף עם השוקיים והירקות שקנינו על הגז והוא מדיף ריח נפלא ברגעים אילו ממש. (המרק-לא הבוזג'ילון)
אני מרגיש בודד ולא מי יודע מה אהוב, נראה לי שעיצבנתי את כולם...לא רוצה שיחשבו שאני על סף התאבדות כשאני עצוב ולא שיסיקו שאני מאוהב עד מעל הראש ושוחה באושר כשאני מדווח על תחושות חיוביות...אני תנודתי ומגוון במצבי הרוח שלי ובאופן טבעי דברים מתנפחים כשכותבים אותם בפירוט ושמים עליהם כותרת ומפרסמים אותם. אני אף פעם לא משקר ואף פעם לא מזייף, וכל מה שאני כותב זה מהלב-לא יודע אחרת.
נמאס לי מהמסנג'ר ומוירטואליות משכרת ומשקרת...מי שלא ראוי לטלפון או למפגש כנראה שלא ראוי גם למסנג'ר...
בא לי לישון-לא מצליח להירדם בלילה ולא להתעורר בבוקר
איפה את?
וכשתופיעי-מה זה יעזור בעצם?
לפני 19 שנים. 18 באפריל 2005 בשעה 11:18
