מתחת לפרווה

קודם כל כדי להרגיע את הפולמוס שמתנהל בתגובות לפוסט הקודם... לא חזרנו, ואנחנו לא מתכוונים לחזור, לא בעתיד הקרוב אניווי.

בהמשך הסשן ההוראות היו :

לדחוף פלאג לתחת
לתלות אטבי כביסה על הביצים (5)
להכניס את הראש לאסלה ולהוריד את המים
להגיד למלכה מה אני חושב ומרגיש באותו הרגע
לקחת את העצם הכתומה ולכשכש בזנב ולנבוח כמו שהמלכה לימדה אותי

בסוף כל העטיפות היו שתי אריזות מתנה קטנות. בראשונה שני מחזיקי מפתחות כסופים בצורת לב שבור, שעל אחד כתוב מור ועל השני דן. ובשקית השניה בובת לב אדומה.
בהמשך היא השתינה עלי, וקשרה אותי למיטה ועינתה לי את הפטמות, וישבה לי על הפרצוף, ורכבה לי על הזין עד שגמרה, ונתנה לי ללקק לה, וסטירות, והצלפות קרופ על הזין, וזיינה אותי עם המלפפון שקודם מצצתי, ואחרי זה אמרה לי לקחת ממנו ביס.
כל העת דיברנו על זה שעכשיו אני אהיה רק העבד שלה, כאשר מתי שיבוא לה היא תנצל אותי ותתעלל בי רגשית ופיזית. שהיא תספר לי על הזיונים שלה, שהיא תבוא אלי עם החברים שלה ותזדיין איתם לעיני, ושאני אשרת אותה ואותם.

כמובן שאני אוהב אותה, כמובן שאני מאוד נמשך אליה, וכמובן שלא הייתי מוותר על סשן כזה, ועל אלו שאולי עוד יבואו, רק בגלל הכאב הרגשי הרב שזה מסב. אני רוצה להיות מספיק חזק לשאת אותו, לא להימלט ממנו. אני שונא לפספס פוטנציאל דרמטי שגלום בסיטואציה, במיוחד כשזה כל כך מענג.

עכשיו אני אוריד לה את הארגזים לאוטו, והיא תלך, בערב יש לה דייט, והיא נראית נהדר, והיא זורחת, ואני בטוח שהולך להיות לה עכשיו הרבה יותר טוב. וas for me, וול, אני מן הסתם צריך לקבוע לי מטרות ולהתחיל להניע את עצמי לקראתן.

היא מפלרטטת עם מישו בסלולארי. זה כואב, אין ספק.