מתחת לפרווה

יום לחוץ. עבודה סידורים, להביא את הקופיף מביה"ס מרחובות, להכין צהרים, להתארגן ולצאת לקרקס (דווקא לא היתה התעללות בבעלי חיים, השוט של הסייס היה מגניב, היה מחרמן לראות את הלוליינית מעופפת, היתה מוכרת בלונים חיננית להפליא, ובכלל, המסורת העתיקה הזו מביאה ניחוחות שכבר לא קיימים יותר בעולמנו), לחזור, לעבור בירקן ובמכולת, להכין ארוחת ערב, לקלח את הבוז'גילון ולספר לו סיפור לפני השינה ואז בא לקוח בלילה (זנות מוסיקלית).

באמצע כל הבלאגן...

...מוצא את גרביוני הרשת השחורים שהיא השאירה לי על ארון העץ הישן בחדר השינה הסגול...

מסניף היטב...

חיוך...