ביומיים האחרונים לא קרה שום דבר שיעניין אף אחד.
עבדתי והתרוצצתי המון, לקחתי והחזרתי את קופיקו, ישנתי מעט מדי, וצמחו לי חצ'קונים גדולים ומכוערים סביב הפנים עקב היעדר סקס ממושך.
אני מסתובב בתחושה די קשה, יבש וצחיח ככוס של מורה למתמטיקה בת 64, ובדיוק סיימתי (כמעט, עשיתי הפסקה קלה) לשטוף את הכלים שהצטברו עוד מהסופ"ש. הפנמתי שהיובש הזה נובע קודם כל ממני ומשליך על היקום. אני לא יוזם כלום בעצמי, לא מקדם יוזמות של אחרות, וכנראה שהרעב גדול מדי ולכן אין לי יכולת לצוד. אני צריך שיצודו אותי, או משו. בינתיים אני כל כך חרמן שאני מתחיל להימשך לגברים שאני עובר לידם. גם לבובות בחלון ראווה, ואפילו עמודי חשמל מחרמנים אותי. עשיתי ביד 7 פעמים בכל אחד מימי תחילת השבוע, וגם זה היה אחרי שהרגעתי את עצמי, כי יש לי כבר פצעי שפשוף על הזין. מיותר כמעט לציין, שסיפוק לא הגיע כתוצאה מהאוננות, ולא היה מגיע גם אם הייתי מכפיל את המינון. זה לא זה.
תיכף אני מתחיל לעבוד עד הערב. גם היום לא צפוי לקרות שומדבר טוב.
אניווי, כפי שטענתי מלכתכילה, שומדבר מעניין לא קרה, ולפיכך אין לי מה לכתוב, רק רציתי להשמיע קול, שלא תדאגו לי.
לפני 17 שנים. 3 בינואר 2007 בשעה 12:33
