סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 19 שנים. 12 במאי 2005 בשעה 9:52

יום העצמאות המי יודע כמה.
למי אכפת
אנחנו חיים במדינה גזענית אלימה רעה ומגעילה
הורסת טבע
מקדשת בורגנות נורמטיבית ומשעממת
שמרנית
חייה בתסביך שואה, כובשת, מתעללת, והכל תחת פרצוף קדוש של קורבן
שוביניסטית, פטריאכלית.
העיסוק החביב על הילדים בחג הזה זה להשפריץ קצף כימי מגעיל אחד על השני
האמנות במדינה שלנו חייבת להיות מותאמת ל"עם" כלומר-פשטנית רדודה ורצוי ללא אמוציות
המוסיקה השולטת היא תעתיק של תעתיק של משו שפעם היה מקורי באמריקה לפני עשור
האנשים הנערצים זה גברים מבוגרים שהצליחו להרוג הרבה ערבים

זו הארץ שלי
אני שונא את המדינה שבנו עליה
לי יש קניין עליה כי נולדתי פה, ממש כמו אורנה ומשה דץ.
זו הארץ שלי!
אין לי שומקום אחר להיות בו.
אבל גם כאן להיות הולך ונהיה בלתי נסבל
אולי אזרוק את עצמי לים


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י