מתחת לפרווה

"משלם חוב לקארמה
חוגג למחייתך
מה שאתה לוקח לא יהרוג אותך
אבל תיזהר מה אתה נותן"
(דפש מוד אלא מה)

זמן לדבר עם אלוהים
שוב ושוב חוזרות וצפות לתודעה השורות שכתבתי חודש וחצי אחרי הפרידה :

"בים אפל וקר צף בלי מטרה
מנסה להיסגר על מה לעזעזל קרה"

הטיזרית פנתה אלי והציעה, אחרי שיחת מסנג'ר מתוקה שנונה וסוערת להיפגש הלילה (לראשונה)באחת ושאתקשר בחצות
התקשרתי
לא ענתה
ידעתי שלא תענה
בטח מגיע לי - אם לא על שומדבר אחר אז על היחס שלי לאלילה-לא שיכול לנהוג אחרת אבל אני לא אדיש לזה שאני מתנהג כמו אידיוט...זה רק מעמיס עוד לחץ על הסיטואציה-הידיעה שאני אידיוט.

"למה זה קשה להתקרב
אני לא בנוי למשחקים
לפתות ולזיין
לי יותר מתאים להתחנן"

הבעיה שבתחנונים לא בונים מנהיגות ולא משיגים דומיות כך למדתי..בכלל לא משיגים כלום בתחנונים. בכלל אי אפשר להשיג באמת שומדבר אניווי...כשמשיגים את הבלתי מושג רק רוצים את הדבר הבלתי מושג הבא..

זמן לדבר עם אלוהים

לראות מה היא רוצה ממני בתכלס
די
אין לי כוח יותר למשחקים
נכנע
תגידי מה את רוצה כבר וזהו
אני אעשה
אני אציית
אני אהיה ממושמע
אני אקח את הכאב
אני אתמסר
אני אעריץ
אני אלקק
בבקשה
רק תגידי לי מה לעשות