מתחת לפרווה

ל"ג בעומר

דנה מוסיפה עוד קיסם למדורה שמשתלהבת לה בלב

נסיעה הביתה במונית שרות בחושך. דרום העיר אפוף עשן ואווירה חגיגית ועסוקה.

ניסיתי לבכות בדרך אבל יצאו רק אנחות. על קיר המונית מישו הדביק מדבקה קטנה עם סמיילי וכיתוב "כל הכבוד" ... רק עשה עוד יותר חשק לבכות...

"הלוואי וזה יקרה הלילה
קרן אור תפציע מלמעלה
תאיר ת'דרך, תזרוק מ י ל ת ע י ד ו ד
כי הלילה הכל הולך לי
לאיבוד"

אני רוצה להצליח להניח את הראש איפהשהוא רך ושיגידו לי שהכל יהיה בסדר

אני רוצה לשמוע שמישו מעריך את כל מה שאני עושה

אבל אני חי בעצמי ועבור עצמי ולפיכך מתנחם במדבקות על קירות של מוניות שירות

שומע את פיצוצי העץ במדורה בלב שלי אבל לא מרגיש את החום.

קר לי אפילו שחם לי ואני מזיע

שומע את When 2 R In Love של פרינס (מה יש לי מפרינס השבוע?) ומתכווץ

בית קפה בנס ציונה. שני אנשים משני צידי שולחן מעץ קל. מסביב יורד הערב על פרבר מעיק. הוא נמס...והיא?

ליל ל"ג בעומר, לבד בדירה בפלורנטין. הכל נקי ומסודר. אין כלים בכיור ואין עבודה או מטלות הערב.

מה עכשיו?