מתחת לפרווה

*להכין רשימה של כל הדברים שצריך לעשות ואני דוחה כבר המון זמן וכל פעם לעדכן אותה. שהרשימה תהיה מורכבת רק מהצעד הבא אותו צריך לעשות ולא תיאור כללי של כל הפרוייקט.

*לכוון את השעון המעורר המטאלי שלי בעיצוב ישן עם מחוגים ופעמון כל לילה לפני השינה וכשהוא מצלצל לקום ישר ולחייך בכוח.

*להכין קפה ולפני ג'וינטים או כלוב או מסנג'ר או משו לבצע את המטלה שהכי מאיימת עלי ושהכי לא בא לי לעשות

*להמשיך ולבצע את המטלות בסדר יורד לפי כמות הרתיעה והסלידה שלי מביצוען

*לאכול גיל עם סובין כל בוקר

*לתכנן את הארוחות ולקנות מצרכים בהתאם ומבעוד מועד. להשקיע באוכל כמו שאני יודע.

*לחשוב רק מחשבות חיוביות. לחשוב שהמוח שלי הוא גן עדן טרופי עם מפלים וציפורים ועצי קוקוס ושמים כחולים. הכניסה היא למחשבות יפות בלבד ולא למחשבות שחורות ומסריחות. לגרש אותן עם הופעתן כמו אנטי וירוס.

*לעשות כל יום אימוני כושר-שכיבות שמיכה כפיפות בטן שירה ונגינה. להתחיל ממעט ממש ולהגדיל את המינון מאוד בהדרגה.

*לנקות כל יום את הבית כך שלא יצטבר לכלוך ולשטוף את הכלים אחרי הארוחה ולא לפני הארוחה הבאה. כך הכיור תמיד נקי ובצורה השניה הוא תמיד מלוכלך בעוד שמספר השטיפות נשאר זהה.

*לקנות דברים קטנים ולא יקרים שהתבלו כמו מגב חדש או מגבות מטבח כדי לתת תחושה של התחדשות.

*לשתות ולעשן פחות

*לענות להודעות כשאני שומע אותן, לענות לטלפון חוץ ממתי שבאמת לא כדאי...

*לבצע את הדברים עכשיו. כשאני מתחיל לדחות אין לזה סוף

*לשבח את עצמי על הצלחות בקול רם ולסלוח לעצמי על כישלונות

*להתפלל בשביל כוח ליישם