ברשותכם אסטה מעט מההתבייכנות הרגילה שלי ואעבור לקיטורים
הטפלונים הסלולארים
ווטס אפ וית' דאט???!%&^*&%^?
למען הגילוי הנאות אומר שאני משתייך לכת סודית שמתנגדת לסלולארים ולתרבות הסלולארית (בינתיים זה רק אני בכת , יש שמועות שיש עוד כמה כאלה בארץ אבל אי אפשר להשיג אותם כי אין להם נייד) ואף איני מחזיק אחד כזה בעצמי. יש לי בזק עם תא קולי וללא שיחה מזוהה בלבד.
אני שונא אי הבנות על רקע סוציוטכנולוגי. שיחה שמתנתקת ברגע קריטי בגלל בטריה שנגמרה, סינונים או חשד לסינונים...מתעב להיות בשיחה פנים אל פנים עם מישו כשלפתע הנייד מצלצל. פעם הקולות היחידים שנשמעו בעולם היו המיית הגלים ולחש הרוח...אח"כ הגיעו הציפורים ושירתם...אח"כ הופיעו צלילים של מכונות ותעשייה ומוזיקה מזרחית. ועכשיו, כאילו לא היה מספיק רע, נוספו הרינגטונים המזעזעים וההזדמנויות הרבות לשמוע אנשים זרים ומוכרים מנהלים שיחות ארוכות בקול רם ועצבני.
הקופיף שאל אותי אם זה נכון שסלולארים הורסים את המוח. עניתי לו בשאלה..."כשאתה שומע אנשים מדברים בנייד, הם נשמעים לך חכמים??"
שלא לדבר על כל ה " אני אתקשר אליך מהדרך ותסביר לי איך להגיע" או " נדבר יותר מאוחר ונראה"... פעם אנשים היו קובעים להיפגש אחרי המלחמה ליד בית הקפה ההרוס אם הם ישארו בחיים בשעה חמש של יום השבת הראשון של מרץ...
ושלא לדבר גם על היוקר המחריד של שיחות לסלולר, ועל המזימות שנרקמות במחלקות הקריאטיב של חברות הענק הדוחות האלה כדי להמציא עוד אמצעים לחלוב עוד כסף ממוחות צעירים שהולכים ומושחתים ע"י קרינה, תכנים רדודים, והזניה של השפה.
וגם אי אפשר לעבוד על אנשים בטלפון
ואם אני מתקשר לחבר מטלפון שהוא במקרה חסוי הוא לא יענה לי
וכשיש לך נייד והוא פתוח ועם קליטה ועדיין אף אחד לא מתקשר....
וכשאתה לשעה לא זמין אנשים מתחילים לדאוג..
בקיצור אני שונא סלולארים וזהו
סיימתי
לפני 19 שנים. 24 במאי 2005 בשעה 16:07
