מדורת הל"ג בעומר שלי (הבערתי את הלב שלי ועכשיו הוא נשרף) הולכת ומתכלה
אני לא מתכוון לוותר ומחר בבוקר יום חדש
לי יש ילד לטפל בו בסופש
ולקוחות לעבוד איתם שבוע הבא
ורשויות להתעמת איתן
וכספים לגבות
ושיזדיינו כולם
ושהשחורות משחור ישארו שחורות משחור
ופאק מי
לא העבד של אף אחת!
וזהו
בסוף משו טוב יקרה בלי משחקים ועם רצון הדדי ואם לא אז לא
אני לא מאבד תקווה
הצלחתי לראות יופי ולהיות מוקסם ולרצות ולהתאמץ ולהתאכזב ולהיפגע
אני לא יורד למטה
ממשיך לחיות
לחיות דאמיט
שימצצו
ולא לי
לי יש חיים
אני בר כוכבא של הבדסם...
התבצרתי במצדה שלי כנגד המלכות הרומאיות ואני אלחם עד הסוף המר.
וזה שהן כל כך מפתות אותי לצאת מהביצורים ולהיכנס לכלוב עם האריה (אני מקווה שאני לא מבלבל כמה סיפורים בייחד-שתיתי לא מעט...) זה פשוט משו שאני אצטרך להתמודד איתו
לפני 19 שנים. 26 במאי 2005 בשעה 22:29