היה כיף בטיול לצפון.
ביום הראשון תפרנו דרך דרכים צדדיות וישובים ערבים, הכל כדי לא לעבור בצפת השנואה ובטבריה המגעילה. עלינו לרמה, והצפנו עוד עד שמצאנו את עצמנו בליבה של סופת שלגים. זו היתה הפעם הראשונה שראינו שלג יורד, תהום יצאה מהאוטו ופיזזה בשלג, וכשהכביש התחיל להיות לבן הסתובבנו וחזרנו על עקבותינו, מפוחדים. הגענו לצימר, בקתת עץ חמימה וביתית. החדר היה מקושט לכבוד יומולדתה של תהום, עם בלונים ושוקולדים, ועלי ורדים. על המיטה היה 'כתוב' בעזרת אבנים קטנות וחלקות 'יום הולדת שמח מור' או משו כזה. נכנסנו לג'קוזי הענק אשר קירותיו הם למעשה חלונות המשקיפים על הכנרת והעמק, המים היו לוהטים ונהדרים אבל מנועי הג'קוזי לא עבדו. תהום התבאסה עמוקות, והדבר הוסיף לרדוף אותה לאורך הימים הבאים. נסענו לקצרין והבאנו אוכל ממעדניה רוסית - נקניקים, חמאה, ממרח סלמון, גבינה צהובה, לחם טעים, ומהסופר ליד הבאנו ירקות. אחרי שאכלנו קשרתי לה את הידיים לידיות האפיריון וזיינתי אותה חזק. במחצית המשחק של מכבי היא כבר נרדמה.
ביום השני קיבלנו ארוחת בוקר לחדר, עם חביתות ופנקייקס ולחמניות וזיתים וכל מיני, ויצאנו לטייל עם האוטו. ביקרנו ביקבי רמת הגולן , טעמנו 3 יינות וקנינו גמלא פינו נואר. עדיין היה גשום לפרקים, ועלינו שוב לצפון הרמה, דרך העננים, עד שהכל היה לבן מסביבנו והרגשנו כאילו אנחנו באירופה. הגענו כמעט עד החרמון וחזרנו בדרך אחרת. קנינו ריבת דובדבנים מאיזה דרוזי בצדי הכביש. בצימר עשינו סקס ואמבטיות, ישנו צהריים, ובערב אחרי ששתינו את היין וצפינו בי מבליח לשתי שניות בתכנית של צופית (הצלפתי בסטנדאפיסטים) נסענו למסעדה מעולה במושב רמות, ואכלנו מרק בטטה, חציל בלאדי על האש עם גבינות ועניינים, תבשיל קדרה של בשר ופטריות (שהגיע בקדרת ברזל שחורה) וצלעות טלה ברוטב ברביקיו עם ירקות שורש. אה, ובקבוק ירדן גוורצטרמינר שטעמנו ממנו בביקורנו ביקב.
כשחזרנו טעינו בדרך ועשינו סיבוב ענק דרך קצרין. תהום שקשקה מקור ומפחד מהדרכים החשוכות ואמרה שזה כמו התחלה של סרט אימה. הגענו בשלום, סישנתי אותה עם מצבטים ושעווה, והלכנו לישון.
ביום השלישי נסענו לבריכת המשושים, וחרף אזהרות הבחורה במרכז המבקרים שהכל מלא בבוץ שילמנו וירדנו לעבר הבריכה. הנוף היה מדהים, עם פרחים מכל הצבעים והמון ירוק, והבריכה היתה יפהפייה. הדרך אכן היתה בוצית להפליא, ותהום התקשתה בהליכה. זוג חמוד שהלך פחות או יותר איתנו הביא לנו תה, וכשחזרנו למעלה ניקינו את הנעליים מהבוץ. הן עדיין נשארו בוציות מאוד, גם אחרי הניקוי. חזרנו לצימר, אכלנו צהריים מהשאריות מהימים הקודמים, היא סישנה אותי והתחלנו לארוז. נסענו עוד באור, והדרך היתה יפה. הגענו, פרקנו, והלכנו לישון ב7, עד הבוקר.
באמת עשינו המון דברים כיפים, אבל תהום לאורך הדרך היתה נתונה להמון מצבי רוח, שנעו בין חוסר ביטחון לפחד לדאגה לאכזבה ללחץ ובדרך הביתה עצב על זה שזה נגמר והיא בזבזה את הזמן בלהיות מצוברחת. אני דווקא כן ניצלתי את הזמן בשביל להירגע, ואפילו העגמומיות התהומית לא ממש הציקה לי. רק חשבתי שזה חבל בשבילה. הצפון היה מדהים ביופיו, מזג האוויר, כל הירוק והפריחה, והעובדה שלא הכל היה מוצף ביהודים, כנראה עקב הגשמים. גם הבחורה שאיתי היתה יפה, ולא קרתה לנו שום תקלה רצינית. הכל היה בסדר גמור, באמת.
אני מרגיש יותר נינוח בבואי להתחיל את השבוע, וסקרן לראות מה התקופה הקרובה תביא איתה, היות ואנחנו שוב נכנסים לתקופת שינויים. בעצם, זה תמיד תקופת שינויים, בצורה כזו או אחרת.
שבוע מעולה לכולם, וכיף לחזור. }}}{{{
לפני 17 שנים. 18 במרץ 2007 בשעה 7:11
