יש משו שרציתי לכתוב עוד בשבוע שעבר, אבל נדחה עקב כל החגיגות.
דיברתי עם חבר טוב שלי, והוא סיפר על אשתו הפולנייה, ואיך היא הגיבה כשסיפר לה שהוא נוסע לטיול בטבע, בגפו, לסופ"ש. חשוב לציין שזה משו שהוא היה עושה עד לפני כמה חודשים לא מעט, ושהוא אכן נוסע לטייל בגפו בטבע, ולא בוגד בה בשום צורה שהיא, פיזית, מנטאלית, או רוחנית, על פי הקריטריונים המחמירים ביותר. אניווי, הוא אמר שהוא רוצה לנסוע, והיא צעקה עליו דברים כמו : 'מה, אתה רווק שאתה ישן בחוץ ככה? ... אתה אורח בבית הזה? ' ועוד כל מיני משפטים עוקצניים מרירים ומכבים.
הוא אמר לי, שהוא בטוח שאם היא היתה נרגעת, חושבת על זה, ועונה בצורה רציונאלית זה היה נשמע אחרת לגמרי. מה שהוביל אותי להכרה, שמדובר למעשה בהתנהגות כפייתית. כלומר, זה לא שהיא רוצה להתנהג ככה, זה פשוט יוצא לה בעל כורחה.
וזה נתן לי רעיון. הרי מאות אלפי גברים סובלים מהתנהגותן של נשים פולניות, ויש להניח שגם הפולניות עצמן סובלות. ואם מדובר בהתנהגות כפייתית, מדוע לא נפתח קבוצת תמיכה? PA - פולניות אנונימיות. בקבוצה ידברו הנשים על הסיבות שגורמות להן להתנהג כמו בהמות מגעילות, ישתפו בסימפטומים של מחלתן ; הקנאה, חוסר הביטחון, אי-הפרגון, הצומיות, הסרקאזם, אי היכולת להנות, הסבל הנורא כשהן רואות אחרים נהנים ובמיוחד את הגבר שלהן, הקוטריות, הבכיינות, החולשה, היחסים עם ההורים שמנקרים במוח ללא הרף, הפרעות האכילה, רגשות האשם, רגשות האשם שהן נוטעות באחרים, הציניות, הקורבניות, והתשוקה לאמלל.
בהחלט יתכן שדרך עבודה מאומצת בעזרת שיטת 12 השלבים, יצליחו בהדרגה הפולניות להיפטר לפחות מחלק מהמרכיבים ההתנהגותיים הפסולים, למען יצירת עולם טוב יותר עבורן ועבור סביבתן.
זה מפליא אותי שאין כבר הרבה קבוצות כאלו, הרי רק אצלנו בקהילה אפשר להקים שלוש או ארבע לפחות. יובהר רק שהקבוצה מיועדת לא רק לבנות או נכדות של יוצאות-פולין, אלא לכל בחורה שסובלת מלפחות חמש מתוך ההפרעות שתוארו.
לפני 17 שנים. 19 במרץ 2007 בשעה 6:00
