אינני יודע כמה מסאז'ים נתתי בשבעת החודשים האחרונים מאז הפרידה מהאקסית.
הרבה.
אני יודע כמה קיבלתי.
אחד. (בפבואר)
אינני זוכר בדיוק כמה נשים שכבו לידי רגועות מסופקות מוקסמות ומאוהבות.
אני רק יודע שאני לא הרגשתי את מה שהן הרגישו באף אחת מהפעמים.
קיבלתי הרבה תשומת לב שלא ביקשתי ולא תמיד רציתי.
בכל פעם שדווקא כן רציתי משו-לא קיבלתי.
אני כבר באמת מתקשה לספור את כל הפעמים שקיבלתי הודעות פגועות ונעלבות ועצובות ובוכיות.
אבל אני זוכר שתמיד הן באו אחרי מילים מאוד חמות תומכות ואוהבות (ומבטיחות ידידות אין קץ )...ותמיד אחרי יומיים העצבות התפוגגה לגמרי, היחס אלי הפך למתנשא ומזלזל ורק אני נשארתי עם רגשות האשם פלוס חוסר הסיפוק המקורי.
חוק דניאלה יקרה מס' 2 :
אני לא איתך כי את אוהבת אותי. אני איתך כי אני אוהב אותך.
רציתי שהסופש הזה יהיה כיף.
הבן שלי נמצא כאן כל סופש שני מה שמוציא את אלמנט המנוחה השקט והאפשרות להנות מפעילויות למבוגרים .
לפני שבועיים עבדתי כל הסופש
הפעם הבאה שיהיה לי יום פנוי ממש תהיה בעוד שבועיים
חיי האהבה שלי נדחו ליום שלישי (אולי)
רוצה אהבה דני בוי? מורעב, הגוף שלך צמא, הנפש רגישה כמו בשר חשוף? תמתין לשלישי...אולי אז יגיע איזה משלוח קטן. יום שלישי אולי אתה עובד? לא נורא. מקסימום חכה עוד. בינתיים תעשה דברים שאתה אוהב. כמו לבהות בקירות ולשתות את האבסולוט וודקה שקנית כי קיווית לחברה ולהדליק את הנרות הריחניים החדשים שקנית מאותה סיבה. ולבכות. ולחכות עד שיעבור הסופש הארור הזה. ותוכל ללכת לישון. ולהמשיך מחר את החיים ההיפר-לחוצים שלך. וזה שאתה הולך ונגמר מבפנים-הכאבים שלך בחזה ובבטן, הבכי שעומד בגרון כל הזמן...החיוך שנעלם ומגיע רק במאמץ...זה הרי לא יפריע לך לעשות מסג' ולהיות מקסים ולספק ולענג את הבאה שתיכנס בדלת בסופו של דבר. אתה תהיה מורעב מכדי לפעול אחרת.
________
רוני,
הסתכלתי אמש על הכוכבים לפני שהלכתי לישון, מחובק עם הדובון.
האם כשאת מביטה למעלה לשמיים, את רואה את אותם הכוכבים?
לפני 18 שנים. 4 ביוני 2005 בשעה 9:24
