ככל שאני חופר עמוק יותר לתוך עולם הבדסמ הקשר הברור בין ילדות של התעללות פיזית ונפשית לבין בגרות של פעילות סאדומזוכיסטית נהיה גלוי לי יותר ויותר. עבורי כל יום מעיק של בילוי בחברתה של אמא שלי מוריד לי את החרמנות הבדסמית לשבועיים...הקשר נהיה ברור מדי...
להלן השיר הכואב של ג'נסיס מהימים שלפיל קולינס עוד היה כאב מתפרץ ומזעזע..שנים לפני שהתעשר ונהיה זמר טמפונים מפויס...דמיינו את התופים החדים והמצליפים...הסינטים המכושפים העמוקים ומטילי האימה...ואת השירה הנואשת, המטורפת, הסוטה...(מתחילה שקטה וילדית קצת...ממשיכה לפרצי צחוק סטייל אמא של "פסיכו" ונגמרת בזעקות שבר צרודות...)
איני יכול לראות אותך אמא
אבל אני בקושי מצליח לחכות
לגעת ולהרגיש אותך אמא
אני לא יכול להישאר רחוק
בחום והקיטור של העיר
גורם לי לברוח ואני לא מצליח להישבר
אז תגידי שתעזרי לי אמא
כי זה נהיה כל כך קשה
אני לא יכול להחזיק בך אמא
אבל אני יודע שאת תמיד שם
את מקשיבה, את מלמדת אותי, אמא
ואני יודע שבפנים אכפת לך
אז רדי למטה, למטה כאן לידי
את לא הולכת לשום מקום
לא, אני לא אפגע בך אמא
אבל זה נהיה כל כך קשה
האם אינך יכולה לראות אותי כאן אמא?
אמא אמא אמא בבקשה...
האם אינך יכולה להרגיש את הלב שלי?
האם אינך יכולה להרגיש את הלב שלי??
האם אינך יכולה להרגיש את הלב שלי???
עכשיו תקשיבי לי אמא!
אמא!! אמא!!!
את לוקחת לי את הסיכוי האחרון!
אל תקחי לי אותו!!
האם אינך יכולה להרגיש את הלב שלי?!?
זה חם, חם מדי בשבילי אמא
אבל אני כבר בקושי מצליח לחכות
העיניים שלי, הן בוערות אמא
ואני מרגיש את גופי רועד
אל תפסיקי, אל תעצרי אותי אמא
תעשי את הכאב, תעשי שהכאב יעבור
לא, לא אפגע בך אמא
אבל זה נהיה כל כך קשה
אוווווווווווווווו
עכשיו איני יכול לראות אותך אמא
אבל אני יודע שאת תמיד שם
את סונטת, את מגרה אותי אמא
אבל אני אף פעם אף פעם אף פעם לא יכול להתרחק
זה החום והקיטור של העיר
שגורם לי לברוח ואני לא יכול להישבר
אז הישארי, אל תעזבי אותי אמא
כי זה נהיה כל כך קשה...
אל תלכי, לא, לא, אל תלכי...
לפני 19 שנים. 5 ביוני 2005 בשעה 5:03