מתחת לפרווה

לפעמים אני מרגישה כמו מריונטה
בובת ברבי על חוטים שקשורים לי ללב ומפעילים אותי
ודן אומר לי, "דנה טיפשונת, להתערבב רגשית עם נשואה? שליטה מנטאלית במסנג'ר? ועוד אפילו לא נפגשת איתה? ואח"כ את מתפלאת שאת לבד על הגג שבתות וחגים..."
ומה שמצחיק זה שאני דווקא תופסת את עצמי כאישה דומיננטית ומובילה.
זה רק הסביבה שרואה בי זנזונת קלה ונוחה לשימוש...
אבל מה לעשות, כנראה שעל הלב שלי יש ווים...ולא כל כך קשה לקשור להם שאקלים ולהתחיל למשוך...
..וכל פעם אני אומרת לעצמי-הפעם זה יהיה אחרת. הפעם אני אשאר קשובה למה שאני רוצה צריכה ומרגישה. חחההה! בדיחה. זה מחזיק בדיוק עד היפהפיה הבאה עם מילים חמות...ואני נפתחת, מתמסרת לליטוף...והופ! השאקלים על הלב.
ואז מכאיבים לי...מושכים חזק...ימינה ושמאלה קדימה אחורה...משאירים אותי תלויה וגורמים לי לעשות "כן" עם הראש כשצריך...עד שמתעייפים למשוך...ומשאירים אותי זרוקה בצד...משומשת...

אבל אני יודעת...שאני עוד אמצא...את האחת שתדע להפעיל אותי...בלי שזה יכאב...ולמטרות טובות...לפחות אני מקווה...

דנה