לפני 19 שנים. יום שני, 7 במאי 2007 בשעה 9:22
אניווי, הגעתי כבר לבערך 10 דפי תוצאות בכל אחת מהאפשרויות, וזה די משעשע איך מופיעים זה לצד זה שירים שעשיתי ללקוחות מוכרים יותר ופחות, לינקים לפרוייקטים דתיים, ודיווחים על הופעות קינקיות. מה שמשך את תשומת לבי זה לינק להייד פארק, לפורום צביקה פיק, שם כתב רונן, מנהל הפורום, ממש לפני כמה ימים :
"זוכרים את דן ציפורי, המוסיקאי ההזוי שניגן איתנו בעבר תקופה מסויימת? דן ניגן גיטרות וקלידים נוספים בהופעות והיה זכור בעיקר בזכות הופעותיו הצבעוניות (כרבולת פנקיסטית אצל דודו טופז ועוד...). בקיצור, למי שתהה מה הוא עושה היום, קבלו את העידכון לתוך פרצוף שלכם. "קינקי רוק"? למדתי משהו חדש... " וצירף לינק ל'כרטיס מועדון' שלי בהיפ.
רונן היה ועודנו הגיטריסט המוביל של צביקה פיק, אני הצטרפתי בזמנו כגיטריסט נוסף וכעושה בלאגנים... אני זוכר איך הוא היה מתעצבן ונעלב כשבתכניות הטיוי שהופענו היו מצלמים אותי בזמן הסולואים שלו... פשוט נראתי יותר 'מנגן' ממנו... (: וצביקה תמיד היה גוער בי : "צפורי! תפסיק לשתות ! " ... מה אני אעשה, היינו מופיעים באירועים עם בר חופשי ומשובח, וימבה כוסיות, וזה נראה לי לא מוסרי לא לשתות ולחגוג.
בכל מקרה, קלטתי את נימת הזלזול המתנשא הקלה בדבריו, ושקעתי במחשבות. אני פעיל בסצנת הרוק הישראלי כבר 16 שנה, מגיל 15. הוצאתי דיסק בגיל 18, הוצאתי עוד שירים וקליפ לפני כשלוש שנים. הופעתי כמעט בכל מועדון הופעות שקם בתל אביב. ראיתי אותם קמים ונופלים... אני עוד כאן.
רק בשנתיים וחצי האחרונות, בזכות הקהילה, התחלתי לצבור קהל, קהל נאמן ואמיתי, שאוהב את המוסיקה, שהשירים מדברים אליו, שמעריך את השואו הקינקי שאני מייצר.
ואז ההרגשה הרעה התחלפה בהרגשה טובה ומלטפת, כשדמיינתי בעיני רוחי את רונן מגיע להופעה בעוד שלושה ימים, ורואה את הקהל הנפלא והמפרגן הזה, רואה את 'הופעתי הצבעונית' ושומע את השירים החדשים, רואה את הבחורות המדהימות שמשחקות איתי, מרגיש את האפקטיביות של הגרוב, של הוייב.... ומתבאס רצח (( :