אוף, כמה שאני שונא את האספקטים העיסקיים של המקצוע...
ארז נץ, שהיה המורה שלי לגיטרה חשמלית (ואחד הגיטריסטים הישראלים הטובים ביותר אי פעם) הסביר את זה לאוזניי הבתוליות בגיל חמש עשרה. "קוראים לזה שואוביזנס", הוא אמר, "יש את החלק של השואו, ויש את החלק של הביזנס, והם שלובים זה בזה " .
כמה כיף יכול היה להיות, להתעסק רק בשואו, רק באמנות, רק ביצירה. כמו בהוליווד, להיות רוקר פרוע וחופשי מדאגות, ושהאייג'נט היהודי שלי כבר ידאג לכל השאר... אבל כאן בארצנו הדלוחה והקטנטונת, כמעט אף אחד לא נמצא במעמד כזה, ומי שכן, למעשה עובד בשביל אלו שמנהלים אותו. העוגה לא מספיק גדולה כדי לחיות כמו סטאר... בישראל אין כוכבים, יש רק כוכבנים, ואפילו נינט רושמת במכולת.
עד לפני כמה שנים עוד השקעתי את מאמצי במציאת חברת תקליטים שתאמץ אותי, אמרגן, לייבל, מישו.... כל הפניות שלי נדחו כמעט על הסף, עד שהחלטתי שאני לא מחכה יותר לאיש, ושאם צביקה פיק יכול לנהל את עצמו, גמני יכול. אפילו את הנהלת החשבונות אני עושה בעצמי, אחרי שרואי החשבון שהיו לי עשו לי יותר בלאגן מתועלת, ובתיקון הבלאגן שהם עשו למדתי כבר איך לעשות את זה בעצמי. אז חוץ מעיבודים, הפקה מוסיקלית, הקלטות, כתיבה הלחנה והופעה, אני עוסק גם בשיווק, ובניהול, ובגביה, ובהנהח"ש, וביח"צ.
ואני פאקינג שונא את זה. אני קם בבוקר אפוף במחשבות ורגשות, וצריך לנהל שיחות אסרטיביות עם כל מיני גורמים, ולסנכרן בין אלף פרטים, ואם יש משו שקשה לי זה 'להיות ביזנסמן' , להיות קשוח, להתמקח, להתווכח. אני מזל מאזניים, אני שונא עימותים, ומעדיף לצאת פרייאר מאשר להתלכלך. אבל עם השנים הולכת ומתפתחת בי ההכרה שאני חייב to wise up, ולהתחיל לאהוב גם את הדברים האלה, אחרת לנצח אדשדש. רק אתמול החשמל היה על סף ניתוק והייתי צריך לעשות כמה פעולות מהירות בשביל שלא ינותק. אני חייב למצוא דרך להתגבר על ההתנגדות הפנימית הזו שאני מרגיש כל פעם שיש לי מטלה פרוצדורלית לעשות, במיוחד אם מדובר בשיחה שצפוי להיות בה עימות, או צורך להתגבר על מכשולים.
והאירוניה היא, שאני דווקא די טוב בזה.... לבסוף, כשאני מתגבר על עצמי, אני כמעט תמיד משיג את מה שרציתי, והעולם לא נופל, ואני ממשיך להתקיים, ואפילו גאה בעצמי על זה שהצלחתי, ואפילו לא מפסיקים לאהוב אותי. ועדיין, זה כל פעם קשה מחדש. ויש לי הרגשה שהפחד הזה נובע ממקומות עמוקים, ולא מעצלנות או סטלנות.
זיקית היפה כתבה דברי טעם אתמול באחד השרשורים... הייתי מצטט את זה כאן, אבל לא יודע, אולי זה לא לעניין... הנה, שוב המקום הילדי המפוחד הזה.
טוב, הנה לינק:
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=19168&postdays=0&postorder=asc&start=20
לפני 17 שנים. 9 במאי 2007 בשעה 10:00
