סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 17 שנים. 23 במאי 2007 בשעה 11:31

אני צריכה שיגעו בי. שהיא תיגע בי, הסרסורית, או שמישי או מישו אחרים.

שיקחו אותי, שירביצו לי, שיזיינו אותי, חזק וטוב. אני צריכה את זה חזק וטוב.

שאוכל להניח את ראשי ולשקוע בעולם אחר, מתוק יותר וטוב יותר.

לא נוגעים בי יותר, לא רוצים אותי יותר. האם זה בגלל שאני כבר לא בלונדינית?

אני לא כוסית יותר? אני לא שווה?

מה קרה לימים שכל מה שהייתי צריכה לעשות זה לשדר הסכמה רפה ופאסיבית כדי שיסתערו עלי?

אני צריכה שיגעו בי.

חזק וטוב.

אני קמלה כמו פרח בלי מים, כמו זנב סממית שנתלש ונשאר בשמש ואף אחד אפילו לא דורך עליו.

שלכם,

דנה }{

שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - ממ, לדרוך לך על הזנב נשמע מעולה D-:
שיזיינוך חזק ועמוק, דנה.
}{
לפני 17 שנים
ורוניק - זה מה שקורה שאומרים לי שאני לא מ"המקובלים"!
לפני 17 שנים
המפקדת​(לא בעסק) - דנהלה, אולי להבא כשאומרים לך תראי תבולבול, תראי אותו באמת.....

עכשיו מספיק עם רחמים עצמיים.

תתייפיפי, תבליטי חזה ו....

גררררררר !

}{ אוהבת אותך ואת דן
לפני 17 שנים
MisTreat​(שולטת) - הלו מה זה את הזונה הכי מושלמת שקיימת בעולם
חולה עליך את פשוט אלוהית אז די לדבר שטויות
אין אחת שתגיד לך לא ובנוסף לכל יש לך את תהומית המדהימה אז די לבכות
אוהבת אותך המון }{
לפני 17 שנים
Tobias​(אחר) - למה לא כתבת את הבלוג הזה לפני המסיבה?

אני אתמול חיפשתי לי גבר ....ולא היה אחד בנמצא....

לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י