״׳אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם׳ זה אומר שהם יזיינו אותך!
לא יכולה להיות לזה שום משמעות אחרת!!״.
כך הסברתי לכל מי שהיתה מוכנה לשמוע במהלך העבודה על היצירה הזו , כאשר התברר לי שזה עוד אחד מהשירים האלה שאנשים מבינים הפוך לגמרי.
אנשי הגשם אורבים לך בפינה ומחכים ליום סגריר, כי רק בעת משבר הם יקבלו אותך. הצער שלך הוא הלחם שלהם.
כשהכוריאוגרף הגאון סיפר לי שהוא רוצה לעבד את השיר הזה למחול ישר נדחפתי בחוצפה לא אופיינית לתפקיד הסולן כי עוד כילד אהבתי את האווירה הנכלולית והמכושפת שלו, והרגשתי שהוא שייך לעולם התוכן שלי. לשמחתי הוא זרם איתי ויצר ריקוד מרהיב, עמוק, מדוייק ומרגש.💃🎨🧚♀️
מילים: רחל שפירא
לחן: נחצ'ה היימן
אנשי הגשם מתכווצים במעיליהם
הם כבר למדו איך להצניע את עצמם
טיפות גדולות זולגות מכחול לילותיהם
טיפות גדולות זולגות על עלבונם.
את מרוחקת ואינך רואה אותם
הם מקבצים את חיוכייך בגניבה
ומבטך עוד לא פגש במבטם
עוד לא אמרת להם מילה טובה.
אם אהובייך יפקירוך
אם תחניק אותך בגידה
אם לשלום כבר איש אותך לא יברך -
אנשי הגשם יכתירוך
למלכתם היחידה
ויחלקו איתך את לחם צערך.
עודך חוגגת ואינך זקוקה להם
אנשי הגשם מביטים בך בחמלה
לו רק יכלו היו נותנים את חייהם
לשמור אותך מעוני או מחלה.
אנשי הגשם ממתינים לך בפינה
נאמנים כצל, סבלניים כזמן
וכל יום שעובר, כל חודש, כל שנה
לוקחים אותך לעבר מפתנם.
כשאוהבייך ישכחו
וכל כלבייך ינבחו
אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם.
והם ירימו את ראשך
ויאמצו את ייאושך
לחממך בפרורי אהבתם.
