בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 16 שנים. 9 ביוני 2007 בשעה 18:14

אז עשינו בראנץ' בעצמנו...

הכנתי טחינה של שבת וליחכנו אותה עם פיתות טריות, ואחרי שזיינתי אותה עם סטירות ורוקנתי בתוכה את כל השפיך שצברתי אתמול (בתהום, לא בטחינה) הלכנו לשדרות רוטשילד והבאנו שרימפס וקלמרי. הקפצתי אותם עם שמן זית, חמאה, פטרוזיליה, לימון, שום, שרדונה, ופלפל ארבע עונות (יצא סוף) ואז עשינו סשן קצר של CBT ללא אביזרים כשהיא מדברת על רצונה ללכת לביתו של האופנוען ולסשן אותו, ולנהל איתו רומן באופן כללי, ואחר כך עזרתי לה לגמור עוד ועוד עם הויב (הכוס שלה רעב, הנימפומנית) , והלכנו לישון לסייסטה מתוקה עד שירד הלילה החשוך.

הבעיה שעכשיו משעמם. נדמה שכבר מיצינו את גזרת הסקס/אוכל להיום, ואני עוד לא מוכן להיות פרודוקטיבי, כלומר, נשארו עוד כמה שעות לסופ"ש הפנוי שיש לי אחת לשבועיים, ועוד הרבה רעב להנאה, ובלי רעיונות ואנרגיה להפיק אותה. אני מאכזב את עצמי בצורה סדרתית לאחרונה בנושא האנרגיה. כל הזמן נדמה שאין לי כוח, ורק בדיעבד אני נזכר שבעצם אני עושה די הרבה דברים. אבל בתודעה מהבהבות דווקא הנורות של מה שלא נעשה.

זיקית - א. לא הייתי מתפלאת לקרוא שרוקנת אותו בטחינה.. :)
ב. הפאקינג הבהוב הזה שלא מרפה, אוף כמה שהוא מוכר.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י