מתחת לפרווה

תהום חזרה בשלוש ועשרים, על גג העולם. פתחתי לה את הדלת כאשר אני על ארבע ועם פלאג בתחת. היא סיפרה לי שהם דיברו, והיא סישנה אותו, והוא ירד לה מעולההה אך היא עדיין לא הרגישה מספיק בנוח לגמור איתו, ואז היא מצצה לו כמו שהיא יודעת והוא גמר לה בפה. אחר כך הם עוד שכבו מכורבלים ודיברו, והוא ירד לה עוד. לכן התעכבה. (ארבע שעות הם בילו ביחד)

היא נתנה לי לחבק וללטף אותה, והרחתי את הריח שלו ממנה. היא התעדכנה בכל מה שכתבתי, ושמחה על הקולר. לבשה את הסטראפון, הוציאה לי את הפלאג וזיינה אותי על הספה כמו גוש בשר. בהיתי בהשתקפותינו על מסך הטיוי החשוך. הלכנו למיטה וליקקתי אותה והגמרתי אותה פעמיים חזקות, כאשר כל הזמן היא סיפרה לי עוד ועוד על המאהב, וגם בזמן שנתנה לי לזיין אותה. היא כל שניה נזכרת בעוד פרט ובעוד אבחנה, ומשתפת אותי בה-כ-ל, והיא יודעת היטב שכל פעם שהיא מזכירה אותו, במיוחד לא בהקשר של סשן, יורד לי הלב לתחתונים.

היא קנתה לו מנוי זהב, בעוד שאצלי הזהב עומד להיגמר עוד יומיים וכידוע אין לי כרטיס אשראי. היא אמרה שזה יהיה מדליק אם הוא יהיה מוזהב ואני לא, ובמיוחד אם לו יהיה קולר {1 של תהום} או משו כזה... היא דיברה על איך שהממלכה שלה מתעצמת, והשפילה אותי בזמן שעשיתי ביד. סיפרה שהוא נוסע עוד חודש, ושבחודש הזה היא רוצה להספיק איתו כמה שיותר.

שנינו היינו רעבים והיא הלכה להביא אוכל ביתי מהחומוס בר למטה. ממולאים ואורז ועוף וירקות מבושלים וכאלה. בזמן שהיא היתה למטה היא החליפה איתו כמה הודעות, וסיפרה לי עליהן כשעלתה. נראיתי והרגשתי כל כך נמוך ומושפל, ונורא רציתי שהיא תצליף בי בשביל לרפא את ליבי, אבל היא היתה כבר עייפה, ושלחה אותי להביא לה משו מתוק מבורקס מיס, ולא נתנה לי לגעת בשדייה ("כי אתה לא גיא") והלכנו לישון יחד אבל לא הצלחתי להירדם חרף עייפותי הרבה, וחזרתי לסלון ועשיתי ביד פעמיים (רביעית וחמישית היום כמדומני) , ועוד פעם לא הצלחתי להירדם... רק בנסיון השלישי. היא התעוררה בשמונה ומשו, אני בתשע וחצי.

לפני שהלכנו לישון, ישבתי על הספה והיא קראה בכלוב והתעלמה ממני. באיזשהו שלב נאנחתי בכאב, והיא הסתכלה עלי במבט מאשים. "מה, אני לא נאנח *לך*, פשוט הוצאתי אוויר רע". הצטדקתי .... היא סנטה בחזרה "זה בסדר, תוציא את האוויר הרע, אני אכניס לך עוד" וצחקה צחוק פרוע.

התעוררתי מיוזע, אם כי קצת יותר רגוע ומנוחם. ראיתי שהיא עושה סיבוב ניצחוני ברפת, והלכתי להישכב במיטה להתרגע. צלצול הודעה בסמס שלה הקפיץ לי את הלב. זה כמובן היה הוא. מתגעגע, רוצה להיות למרגלותיה. הלכה הרלקסציה.

היא אמרה לי שהיא יודעת למה קשה לי ואני לפעמים שוכח שזה משחק. "בגלל שאתה מאוד נהנה מזה, וזה נוגע בך מאוד עמוק, ואתה מאוד מחוייב למשחק ונכנס לזה" . אמרתי לה שגם כשאני זוכר שזה משחק, זה הרי משחק מאוד אמיתי, והאלמנטים שמרכיבים אותו באמת כואבים ומשפילים, בין אם זה משחק או לא. היא באמת חושבת עליו הרי, באמת שוכבת איתו ומסתשנת איתו, באמת מתרגשת ממנו. בזמנים שהיא איתו אני באמת לבד ובאמת מטפס על הקירות. וכשהוא רוצה להיפגש איתה היא באמת מעדיפה להיות איתו מאשר איתי. והיא באמת מעדיפה כרגע למצוץ לו מאשר למצוץ לי. והיא באמת נהנית מהכאב שלי, מההשפלה שלי, מהשירות שלי... כך שגם אם זה תחת הכותרת משחק, התוצאות שלו הן אמיתיות לגמרי.