לפני 17 שנים. 11 ביולי 2007 בשעה 7:21
תגובתה של תהום לא איחרה להגיע.
(נכון זה נשמע משפט מבשר רעות?)
היא כתבה לי הודעה. שזה בסדר. ושאני לא ארגיש אשם. ושהיא מבינה.
נדמה לי שאפילו הוקל לה, באיזו דרך משונה.
היא אומרת שהיא רואה בזה תחילתה של דרך חדשה....
ימים יגידו.
הימים האחרונים הדגישו לי כמה היו חסרים לי האלמנטים האלה.
של פתיחות, של התערבבות, של חופש, של מותרות.
ואני מרגיש שאמש גם מילא לי את המצברים, אבל גם פתח לי את התאבון.
ויש כל כך הרבה שאני רוצה. והלוואי וזו באמת דרך חדשה, וכפי שהחודשים האחרונים היו במגמת הסתגרות וקנאה, הלוואי והחודשים הקרובים יהיו במגמת פתיחות ופרגון.
ומאתמול לפנות בוקר, התחלתי גם להרגיש געגוע לתהום ורצון בקרבתה.
והלילה נגמרת הפסקת האש, והיא חוזרת.
