לפני שנה. 14 במאי 2023 בשעה 10:36
מת על חבר'ה צעירים שקוראים לי "אחי".
גורמים לי להרגיש צעיר.
ספנקבלוג
" החיים נחלקים לנורא ולאומלל, אלה שתי הקטגוריות. בנורא נמצאים למשל כל המקרים הסופניים, את יודעת, ואנשים עיוורים, נכים. אני לא יודע איך הם מצליחים לעבור את החיים שלהם, זה מדהים בעיניי. והאומללים הם כל השאר. לכן עליך להיות אסיר תודה על שאתה אומלל, זה מזל גדול להיות אומלל".וודי אלן
לפני שנה. 8 במאי 2023 בשעה 12:43
יש בעולם אנשים שיש להם חיים.
אנשים שלא צריכים לריב כל יום עם הבוס.
אנשים שלא תקועים כל היום בפקקים.
אנשים שמטיילים ברחבי העולם ונהנים משלל הריחות והצבעים שיש לו להציע.
אנשים שמבלים כל היום בים במקום בעבודה הרוטינית והמשעממת.
אנשים שפוקדים לעיתים תכופות מסעדות טובות ובתי קפה.
אנשים שיוצאים למסיבות טובות, רוקדים ומשתכרים עד השעות הקטנות של הלילה.
אנשים שהיום מתחיל אצלם ב10:30 ומסתיים בשלוש לפנות בוקר.
אנשים שעדיין מאמינים בטוב שבאדם וביכולתם לשנות את העולם.
אנשים שעוד לא איבדו את התמימות.
אנשים שלא מפחדים ללכת אחרי החלומות שלהם.
אנשים שעוד לא שכחו את החלומות שלהם.
אנשים ספונטניים וקלילים שלא לוקחים כל כך ברצינות את החיים.
יש בעולם אנשים שיש להם חיים.
לפני שנה. 4 במאי 2023 בשעה 12:42
זקן בן 80 מנהיג את העולם.
מה זה אומר עליו? (על העולם)
לפני שנה. 23 באפריל 2023 בשעה 14:37
אמרה ידועה של פסיכולוגים היא שבכל דרך שתלך תפגוש אנשים שיאהבו אותך, אבל גם תפגוש אנשים שלא יאהבו אותך.
המשפט הזה נכון לתקופות הצעירות יותר של החיים. ובאמת, כשהייתי צעיר פגשתי הרבה אנשים שאהבו אותי ותמיד נהניתי להיות בחברתם.
מנגד גם תמיד היו אלה שלא מסתדרים איתי. אלה שלא התחברו אליי ואפילו שנאו אותי. וזה בסדר, אי אפשר שכולם יאהבו אותך, כמו שאתה לא אוהב את כולם.
הבעיה היא שעכשיו אין לי לא את אלה ולא את אלה. היחסים שלי עם האנשים שאני נמצא איתם באינטראקציה יומיומית הם פושרים עד נחמדים. אין מישהו שאני מתעב.
..אבל גם אין מישהו שאני יותר מדי מחובר אליו. אין מישהו שאני מרגיש אליו חיבור רגשי עמוק.
כן, הגעתי לשלב הזה בחיים שזה בעיקר אתה עם עצמך. אף אחד כבר לא קורא לך "גבר" או "אחי". עכשיו אני סתם אחד. פקיד אפור ומשעמם שעושה את העבודה שלו והולך הביתה כל יום ב16, בלי שאף אחד יאהב אותו או ישנא אותו יותר מדיי.
אין אף אחד שאני מרגיש אליו קרבה רגשית או לחילופין סלידה רגשית מיוחדת. (להוציא בני משפחה)
אחד מהסממנים של אנשים חזקים ובולטים הוא שאי אפשר להישאר אדיש אליהם. קחו למשל את ביבי. יש כאלה שאוהבים אותו ומפגינים בעדו , יש כאלה ששונאים אותו ומפגינים נגדו, אבל אי אפשר להישאר אדיש אליו. מעט מאוד אנשים יגידו שהמעשים של ביבי לא מעניינים אותם בכלל.
אצל אנשים ממוצעים התופעה הזאת לא קיימת. אחרי גיל 30 כבר אף אחד לא סופר אותם (אולי חוץ מהמשפחה).לרוב הם לא מקיימים מספיק אינטראקציה בינאישית שמאפשרת להם לצבור לעצמם חברים חדשים או אויבים חדשים- אחרי גיל 30 אנשים מתייחסים אחד אל השני באדישות. קשה מאוד להרחיב את המעגל החברתי אחרי גיל 30, ובודדים הם האנשים שמצליחים במשימה הזאת.
ואני? אני כנראה אמשיך להיות הטיפוס האפור הזה שכולם אדישים אליו. אף אחד לא שונא אותו, אבל גם אף אחד לא ממש אוהב אותו.
אלה החיים, העיקר שאני אוהב את עצמי. (בדר"כ..)
לפני שנה. 19 באפריל 2023 בשעה 20:10
זה טסטוסטרון.
לפני שנה. 14 באפריל 2023 בשעה 8:30
אחד ההבדלים הבולטים בין הגיל הזה לבין גילאים צעירים הוא סביב נושא הלינה.
בגיל 40 כבר לא ישנים כל כך טוב ומתעוררים כל לילה לשירותים. אבל זה הבדל משני.
ההבדל העיקרי הוא שככל שאתה מתבגר ככה אתה מוצא את עצמך יותר ויותר ישן בתוך הבית ופחות מחוץ לבית.
זאת בשונה מגילאים צעירים שבהם הייתי זורק את התרמיל על האדמה ופותח בשמחה את שק השינה. ימים בהם שינה על חוף נידח הייתה ממש דבר שבשגרה.
ימים בהם הייתי מתעורר בחמש בבוקר כדיי לראות זריחה קסומה בסיני או בתאילנד. (עוד יש זריחות בכלל?)
הימים האלה נגמרו מזמן.
כשהייתי צעיר אהבתי לישון בחוץ. היום אני ממש סולד מזה. אין על המיטה הנוחה עם השמיכה והכרית.
אם היום אני הולך לישון בשטח בשק שינה, בבוקר אני מתעורר במיון עם היפותרמיה.
היום שינה בשק שינה ממש משולה בעיניי לשינה על מיטת מסמרים.
לפני שנה. 13 באפריל 2023 בשעה 16:42
חודש לתוך גיל 40 ואני פשוט מותש. הגיל הזה ריסק לי את שמחת החיים.
כל חששותיי התבררו כנכונים, ואני כולה חודש אחד בתוך החרא הזה, לא יודע איך אני אחזיק מעמד עשור שלם.
אני עייף, מדוכא, ממורמר, מיואש ומשועמם.
בקיצור, ממש לא מומלץ.
לפני שנה. 10 באפריל 2023 בשעה 18:09
זה מדהים שראש הממשלה שכיהן כשהייתי בן 13 וראש הממשלה שמכהן עכשיו כשאני בן 40, זה אותו בן אדם!
לפני שנה. 31 במרץ 2023 בשעה 9:29
אני כל כך מקנא באנשים שחיים באשליה.
אנשים שמתחתנים למרות שהם מודעים לסטטיסטיקה שכל זוג רביעי מתגרש.
אנשים שחושבים שבן הזוג נאמן להם חרף הסטטיסטיקה לפיה 100% מבני הזוג בוגדים.
אנשים שלומדים קורסים קשים באלפי שקלים למרות שהם נכשלים בהם שוב ושוב.
אנשים שחושבים שהם יוכלו לעבוד בהיי טק גם אחרי גיל 45, תוך התעלמות מהעובדה שחצי מתאי המוח שלהם כבר מתו.
אנשים שלוקחים הלוואות מטורפות עם ריביות מטורפות אפילו שאין להם איך להחזיר אותן.
אנשים אופטימיים שמאמינים שבסוף יהיה טוב אפילו שהם יודעים שבסוף כולנו נמות.
מפגרים אבל אופטימיים.
הלוואי ויכולתי להיות אדם כזה.
לפני שנה. 27 במרץ 2023 בשעה 9:01
אני מוחה. לא נגד ההפיכה המשטרית, אלא נגד ההפיכה הגילית.
אני מוחה. לא נגד פסקת ההתגברות אלא נגד פסקת ההתבגרות!
אני תומך בהחלפת הממשלה אך מתנגד נחרצות להחלפת הקידומת!
נ-עו-רים נ-עו-רים.