אין לי מרחב מוגן.
אני מנסה להתגונן, ופשוט לא מצליח.
כל הזמן נופלים עליי טילים.
ככה זה נמשך כבר שנים.
אני כל הזמן מנסה למצוא מכסה.
אני כל הזמן מנסה ואף פעם לא מוצא.
אין לי מרחב מוגן מפני משבר גיל ה40.
אין לי מרחב מוגן.
אני מנסה להתגונן, ופשוט לא מצליח.
כל הזמן נופלים עליי טילים.
ככה זה נמשך כבר שנים.
אני כל הזמן מנסה למצוא מכסה.
אני כל הזמן מנסה ואף פעם לא מוצא.
אין לי מרחב מוגן מפני משבר גיל ה40.
שברי מיירט ליד הבית!
בן אדם צריך לדעת מתי לפרוש.
יש מקצועות שאפשר לעבוד בהם גם בגיל 80 ויש מקצועות שאפשר לעסוק בהם רק עד גיל 48.
אין מה לעשות, ככה בנוי העולם. בגיל 45 הזיכרון שלנו מתחיל לרדת ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו לסיטואציה. אי אפשר לעבוד יותר בתפקיד עם משכורת של 35000 שקל לחודש, אתה לא סמנכ"ל. עכשיו צריך להוריד קצת את הרגל מהגז ולעבוד בתפקיד פחות תובעני. אם אתה לא פורש בזמן, אתה מסכן לא רק הבריאות של עצמך אתה מסכן את הבריאות של כל מי שעובד איתך בצוות- חלקם עובדים חלשים יותר שלא תמיד יש להם את היכולת להתמודד עם שגעון הגדלות שלך.
נא לפרוש בזמן!
סינדי קרופורד בת 60
אמאלה!
לך תסביר לאנשים שיש דבר כזה שנקרא מציאות.
אני ב2016- "איזה דיכאון זה משבר גיל 30, אני מת שיחלוף כבר"
אני ב2026- "איזה דיכאון זה משבר גיל 40, אני מת שיחלוף כבר"
שבוע טוב לכולם.
שלוש נשים הצטרפו אליי לחדר בעבודה.
שלוש נשים, בנות שלושים.
שלוש נשים בנות שלושים, וגבר אחד במשבר גיל הארבעים.
שלוש נשים, בשיא של החיים.
אומרים שהליבידו הנשי מגיע לשיאו בגיל הזה- כנראה שהן חרמניות רצח, איזה כייף להן!
לפני 14 שנה זה היה אני. אני הייתי הבחור הצעיר והנמרץ, שישב שם במשרד.
ישב במשרד, ועדיין העז לחלום חלומות ורודים.
חלומות ורודים על עתיד מתוק.
כבר מזמן התפכחתי, החלומות נעלמו להם, הפכו לזיכרון רחוק.
בפעם הראשונה אני הכי מבוגר במשרד, המבוגר האחראי, (עליי מטילים להיות המבוגר האחראי, השתגעתם?!)
שלוש נשים הצטרפו אליי לחדר בעבודה.
אם מישהו אומר לך "תהיה חזק"
הוא בעצם מתכוון לומר לך "אכלת אותה בגדול"
אני יצאתי לחגוג במילניום.
שנה אזרחית טובה לכולם.
"האם נותר לי לחיות יותר זמן ממה שכבר חייתי, או שמא חייתי יותר זמן ממה שעוד נותר לי לחיות?"