בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספנקבלוג

" החיים נחלקים לנורא ולאומלל, אלה שתי הקטגוריות. בנורא נמצאים למשל כל המקרים הסופניים, את יודעת, ואנשים עיוורים, נכים. אני לא יודע איך הם מצליחים לעבור את החיים שלהם, זה מדהים בעיניי. והאומללים הם כל השאר. לכן עליך להיות אסיר תודה על שאתה אומלל, זה מזל גדול להיות אומלל".

וודי אלן
לפני שנה. 25 בנובמבר 2023 בשעה 12:18

"אני רוצה לבקר את סבא"  ביקשה הילדה הקטנה. 

"אני רוצה לראות לאן הוא נעלם"

היא רק בתחילת המסע, שסבא כבר הגיע לסופו- המסע המטורף שנקרא החיים. 

בהתחלה ההורים מעט התלבטו- בכל זאת, ילדה כל כך קטנה, אולי זה עוד לא מתאים.

..אבל בסוף הם נענו לבקשתה. אלה החיים- במוקדם או במאוחר היא תצטרך להבין שכולנו הולכים למות. 

והנה לראשונה בחייה היא נחשפת למקום הנורא ביותר שכולנו נמצאים בדרך אליו- הדרך אל עבר הקבר.

וכך באמצע בית הקברות עומדת ומשחקת לה ילדה קטנה- איזה מחזה נורא.

אין שום דרך לחסוך משום אדם בריא בנפשו את האינפורמציה האיומה הזאת, שבמוקדם או במאוחר כולנו נלך מכאן, שהחיים כל כך קצרים ושבריריים. 

ובכל זאת, איך מספרים דבר כזה לילדה כל כך קטנה? לא ברור..

איך ילדה קטנה וחמודה- עוד לא בת 6 יכולה להיחשף לדבר הכי נורא שיש- לקבר של סבא שכל כך אהבה?

עד כמה היא מבינה את הסיטואציה? 

ולא רק היא, עד כמה אנחנו כאנשים בוגרים באמת מבינים את הסיטואציה האיומה שמשותפת לכל המין האנושי ושנקראת מוות? אף אדם לא מבין זאת עד הסוף.

"משעמם לי, אני רוצה לחזור הביתה" אמרה הילדה הקטנה.

"עוד קצת חמודה, תחכי שהאזכרה תסתיים" 

לאחר רבע שעה האזכרה נגמרה, האבא הרים את הילדה הקטנה וביחד עם אמא הם חזרו הביתה. 

סבא כבר לא יחזור הביתה, לעולם.

 

 

 

לפני שנה. 24 בנובמבר 2023 בשעה 14:11

אז לכל מי שדאג לי (סתם בצחוק, אני יודע שלאף אחד לא אכפת ממני) שלומי בסדר גמור (יחסית למצב, אתם יודעים) סתם לא מוצא לאחרונה דברים להתלונן עליהם. 

לפני שנה. 15 בנובמבר 2023 בשעה 11:31

אני עובד במשאבי אנוש והרגע טיפלתי בעובד שצעיר ממני ב20 שנה.

לפני שנה. 12 בנובמבר 2023 בשעה 17:31

איך אוכל להמשיך בחיים בלעדיו?

לפני שנה. 11 בנובמבר 2023 בשעה 16:23

מכירים את מודעות הדרושים שמציעות לכם עבודה "באווירה צעירה?" 

אחרי גיל 30 כבר אף אחד לא עובד במקום עם  אווירה צעירה. מעסיק שמחפש עובדים בני 30+  צריך לפרסם מודעה "דרושים עובדים למקום עם אווירה עכורה" לא צעירה.

לפני כמה שנים קניתי פיצה בדומינוס. העובדים במקום היו כולם מתחת לגיל 30. זה היה בחנוכה. הם הדליקו חנוכייה, נעמדו סביבה מחובקים ולא הפסיקו לשיר ולרקוד. אם הם היו מעל גיל 30 אף אחד שם לא היה רוקד ומתחבק עם עובדים אחרים, בדוק. 

כן, גם עולם התעסוקה שייך לצעירים. אלה שעובדים בעבודות פשוטות וקלילות שעוד לא דורשות ראש גדול ואגו מנופח- אלה העבודות הכי כייפיות- מפני שעובדים בהם בתקופה הכי טובה של החיים.

לפני שנה. 8 בנובמבר 2023 בשעה 14:18

לא הכרתי אותו. ( לא מכיר אישית אף אחד מכאן)

ובכל זאת כל סיפור כזה קורע את הלב. עצוב שאנשים מתאבדים.

אנשים שקוראים את הבלוג המדכא שלי עלולים בטעות לחשוב שגם לי יש מחשבות אובדניות.

אז לצערכם (או לשמחתכם) אתם טועים. בשלב שבו אני נמצא בחיים (שלב האומללות הכרונית) אין שום מחשבות אובדניות.

כבר התרגלתי להיות פסימי, ואחרי שמתרגלים למשהו הוא כבר לא מפריע לתפקוד. בן אדם פסימי כמוני לא חושב להתאבד כי הוא פשוט נטול ציפיות. היתרון של להיות בדיכאון זה שאתה אף פעם לא מתאכזב. אין ציפיות- אין אכזבות- אין סיבה למחשבות אובדניות.

אני קם בבוקר עם ציפייה שיהיה לי יום גרוע, והציפייה הזו תמיד מתממשת!

זו הדרך שלי לשמור על בריאות נפשית.

יהי זכרו ברוך.

 

לפני שנה. 6 בנובמבר 2023 בשעה 17:35

כבר ממש לא מומלץ. 

רק האמיצים מבינינו עוד דופקים לפעמים איזו לאפה.

אני כבר לא מעז. פיתה עם שווארמה זה המקסימום מבחינתי, ולפעמים גם זה נראה לי יותר מדיי.

זה באסה כי זה אחד הדברים הכי מהנים ומנחמים שיש.  אחרי גיל 40 נשאר רק האוכל, כמו שכתב בזמנו רענן שקד.

בגיל הזה ממש כדאי להפסיק עם המבורגרים, לאפות, מגשי פיצה וכל החרא הזה, זה כבר לא בשבילנו.

רצוי להפסיק אם אתם לא רוצים לקבל צרבת של הלייף.

לפני שנה. 1 בנובמבר 2023 בשעה 15:45

המלצה למי שעבר את גיל 40- לא לאכול חומוס ביום שאתם מתכננים לעשות ספורט, זה כבר לא בשבילכם.

 

המלצה למי שטרם עבר את גיל 40- לא לעבור את גיל 40!

לפני שנה. 31 באוקטובר 2023 בשעה 13:05

המטרה של החמאס היא לפגוע, להרוס ולהשחית את כל הערים בישראל.

לא ניתן להם!

אנחנו לא צריכים פה עוד ערים כמו פתח תקווה!

לפני שנה. 30 באוקטובר 2023 בשעה 9:18

אין בעולם הרבה אנשים חזקים.

אדם נהפך לחזק הודות לשילוב בין תכונות מולדות לתכונות נרכשות.

אנשים חזקים מתמודדים ונלחמים באלה שמנסים להביסם- לפעמים הם מפסידים ולפעמים הם מנצחים אבל הם לעולם לא מוותרים. אנשים חזקים שומרים על קור רוח גם במצבים הכי קשים.

רוב האנשים נבהלים ומוותרים אחרי שהם נופלים. אנשים חזקים לא נבהלים מנפילות- אנשים חזקים לא נבהלים מכישלונות- ההפך. אנשים חזקים יודעים שהכישלון הוא חלק אינטגרלי מהחיים,  הם יודעים  שמי שהצליח בחיים הסתכן ונכשל שוב ושוב לפני שהגיע ליעד. אנשים חזקים לא נרתעים מסיכונים. אנשים חזקים לא מפחדים ממשברים.

אנשים חזקים נלחמים ומנצחים במלחמות שרוב האנשים בכלל נמנעים מלהיכנס אליהם. יש להם אומץ ותשוקה לחיים שאין לרוב האנשים.

בימים קשים אלה אני שמח שמסתובבים בינינו אנשים חזקים.